השמיים של שנת 2013 בורכו בשני כוכבי שביט בהירים. על השני שבהם – ISON – אשתדל לכתוב בבוא היום (בסתיו), אבל הראשון שבהם ייראה בשמי ישראל בשבועיים הקרובים והוא נושאו של מאמר זה.
כוכב שביט בהיר הוא אירוע די נדיר בשמי כדור הארץ, וניתן לראות כאלו פעמים בודדות בעשור. השביט הבהיר הקודם היה הייל-בופ שהופיע בשנת 1997. בשבועיים-שלושה הקרובים נוכל לראות את השביט PanSTARRS, או בשמו המדעי C/2011 L4.
כמו תמיד באמצע דצמבר, מגיע לשיאו מטר המטאורים הגדול של השנה, הקרוי "ג'מינידים".
הפעם יש מספיק סיבות טובות לצאת ו"לחגוג" את האירוע במקום חשוך תחת כיפת השמיים:
* יום חמישי ורובנו לא צריכים לקום מוקדם ביום שישי.
* חנוכה – חופש עבור חלקינו (נו, טוב, רק לילדים ולמורים).
* לילה ללא ירח (ראש חודש טבת).
בשיאו של המטר – שהתחיל השבוע וכאמור יגיע לשיאו ביום חמישי – נוכל לראות ממקום חשוך עד כ-120 מטאורים ("כוכבים נופלים") בשעה.
אז מה צריך בשביל לבקש משאלות? מקום חשוך במיוחד (עדיף מחוץ לעיר), ושמיכה שאפשר לשכב עליה עם הפנים כלפי מעלה. טלסקופים ומשקפות לא יעזרו, ואין צורך בשום ציוד מיוחד.
מזה זמן מה שאנחנו מחמיצים מלפפונים בביתנו הקט. כחלק מההעדפה שלנו לאכול בריא, אנחנו לא חוסכים בירוקים (תרתי משמע) על אוכל. מה לעשות, המלפפונים החמוצים שקונים בסופר מלאים בחומרים משמרים אבל גם חסרי טעם. לעומת הרבה סוגי אוכל שבהם ניאלץ לעבוד שעות כדי לקבל מוצר ביתי טעים יותר או אפילו "רק" בריא יותר, החמצת מלפפונים בבית זה סיפור פשוט. אפילו מי שלא יודע להכין חביתה יכול להחמיץ מלפפונים. עכשיו אחרי ההקדמה הארוכה, הגיע הזמן למתכון מנצח…
בחודשים האחרונים ניתן לראות כוכב בוהק בחוזקה בשמי המערב לאחר השקיעה. זהו כוכב הלכת נוגה (ונוס), שנחשב מסיבות רבות כאחיו התאום של כדור הארץ. הפלנטה הזו, שהיא הפלנטה הקרובה ביותר לכדור הארץ, וגודלה כמעט כמו כדור הארץ (12 אלף ק"מ קוטר), היא הכוכב הבהיר ביותר בשמיים. בחודשים האחרונים נוגה מתקרבת אט-אט אל כדור הארץ ותגיע בקרוב לנקודה הקרובה ביותר אלינו – רק כ-43 מיליון ק"מ. לשם השוואה – בנקודה הקרובה ביותר שלו, מאדים מרוחק מאיתנו כ-55 מיליון ק"מ.
הפלנטה הצהבהבה בשמי המערב בחודשים האחרונים למעשה כבר אינה נראית עגולה כמו פעם. בגלל שנוגה היא כוכב לכת פנימי – משמע יותר קרובה לשמש משאר כדור הארץ – היא נראית מבעד לטלסקופים כמו ירח: לעיתים היא נראית ככדור ולעיתים כבננה דקה. בתקופה זו היא הולכת ומצטמצמת כי מנקודת מבטינו מכדור הארץ היא הולכת ומתקרבת אל השמש ומראה לנו את צידה האפל.
נוגה קרובה לשמש אך במעט מכדור הארץ, אבל סובלת מבעיה הגורמת לה להיות שונה לחלוטין מכדור הארץ או מאדים: האטמוספירה המקיפה אותה מלאה בגזי חממה, ולכן הטמפרטורות על פניה של נוגה מגיעים ל-400 מעלות. זוהי תזכורת כואבת למי שחושב ששריפת 100 מיליון חביות נפט ביום לא תשפיע על הטמפרטורה על פני כדור הארץ. הגשם החומצי על פני השטח, ולחץ האויר הגבוה (פי 90 מכדור הארץ) גורמים לכך שאי אפשר להנחית שם אפילו גשושיות בלתי מאוישות – תוך שעות ספורות הן מתפרקות.
הוריקן בארצות הברית. דבר כמעט בשגרה.
גם הסופה הנוכחית, כמו כמעט כל דבר אחר ביקום, מעלה אצלי שאלות ומסקרן אותי להעמיק את הידע שלי בתחום. מצוקת זמן קלה מונעת ממני כרגע לעשות עבודת מחקר עצמאית בנושא ולהגיש אותה כאן אפויה וטעימה, לכן הפעם אסתפק במספר קישורים, ואוהבי הידע מביניכם יהנו לקרוא מאמרים בנושא.
איך נוצרים סופות טרופיות? (תשובה על קצה המזלג*: מעל האוקיינוסים, בגלל הפרשי לחצים וטמפרטורות בגבהים שונים)
לאיזה כיוון הם יסתובבו? (תשובה: כוח קוריוליס קובע שעם סיבוב כדור הארץ – בחצי הצפוני נגד כיוון השעון, בדרומי עם כיוון השעון)
מה ההבדל בין הוריקן, ציקלון וטייפון?
ע"פ תיאוריות מדעיות מתקדמות, לאחר המפץ הגדול נוצר ביקום החדש חומר ואנטי-חומר.
שני סוגי החלקיקים התאיינו (ביטלו זה את זה תוך שחרור אנרגיה), אבל היה "קצת יותר" חומר מאשר אנטי-חומר, ולכן יש ביקום שלנו חומר. אותו ה"קצת יותר חומר" זה מה שמרכיב את כל החומר (המוכר לנו) ביקום. ופה לא אתייחס לחומר האפל, שהוא יותר מוזר מחומר.
החומר, דהיינו חלקיקי הפרוטון/נייטרון/אלקטרון המוכרים לנו, התאחדו עם הזמן למבנה המוכר לנו בתור אטום. אם לדייק – אטום מימן. רוב היקום עדיין עשוי מימן: זוהי צורת האטום הפשוט ביותר – פרוטון אחד בגרעין ואלקטרון אחד סביבו.
שאר היסודות הכימיים המרכיבים את היקום (בעיקר הליום ועוד קצת מכל השאר) – כולל חמצן, סיליקון, פחמן וברזל – נוצרו מהיתוך מימן בתוך ליבות כוכבים כמו השמש שלנו. היסודות הכבדים ממימן התפזרו בחזרה ליקום בהתפוצצויות קוסמיות אדירות שנקראות סופרנובות. הסופרנובות אחראיות להיווצרות כל החומר ביקום שיותר כבד מברזל – כולל זהב, כסף, עופרת, אורניום ועוד.
"צבר – אתר עם קוצים" גאה להגיש לכם את המדריך השלם לקיטוף סברסים, כולל תמונות שצילמתי במיוחד בשבילכם בקטיף בשנה שעברה. במילים אחרות: בלוג עם קוצים משאיר את קוראיו בלי קוצים.
חובבנים בקיטוף סברסים תמיד יחטפו קוצים – בין אם על הידיים ובין אם לתוך הפה.
אני לא ממש מקצוען – או שאולי כן, בסה"כ זה לא דבר מאוד מורכב – אבל יש לי ותק בתחום קיטוף הסברסים. לכבוד עונת הסברסים הממשמשת ובאה (החל מתחילת-אמצע יולי ועד אמצע אוגוסט. הרחבה בפוסט הזה), אשתף אתכם בתובנות שלי על התהליך, ואיך מקטינים למינימום את מספר הקוצים שאיתם נפגשים. אז אם אתם אוהבים סברסים אבל אתם לא בעניין של לקנות סברסים קלופים נטו – זה פוסט בשבילכם.
יוצאים לדרך
בפרברי גוש דן ישנם "שדות" סברסים שגדלים בטבע ללא מגע יד אדם/ממטרה/דשן/ריסוס. גם במקומות רחוקים יותר יש סברסים, אבל אני עירוני ולא נוסע רחוק. קחו מקל, קחו תרמיל (עדיף מקרטון) וסעו למקום המועדף עליכם.
ביקשתי יפה מכולם להיות אורחים בבלוג. אלי דיין הגיב ראשון וניתנת לי הזכות לארח אותו. מי שיודע לכתוב ורוצה להיות אורח בבלוג, מוזמן ליצור איתי קשר.
הקדמה
אני לא רוצה שהמאמר הזה יהפך למקור ויכוחים, והמאמר הזה לא מתיימר להוכיח או להפריך את קיומו של אלוהים, אלא רק להסביר למה זה בלתי אפשרי להוכיח באמצעות היגיון אנושי את קיומו של אלוהים, וכך גם בלתי אפשרי להפריך.
ליקוי לבנה
ביום חמישי הבא, 31/12/09, חוץ מהעובדה שהוא היום האחרון של ה-O's (או-טיז, לצעירים שלא היו פה בניינטיז) ושגלגל"צ ישמיעו את מצעד העשור שלהם, צפוי לנו גם ליקוי לבנה (ירח).
כמה דברים קטנים על איכות הסביבה של הכדור שלנו, שאולי אתם לא יודעים אבל חשוב שתדעו.
מכוניות ירוקות
העולם עובר (או לפחות כך אומרים) למכוניות ירוקות המונעות באמצעות סוללות (מצברים). מצברים של מכוניות חשמליות שוקלים כמה מאות ק"ג ובכך מעמיסים על כמות האנרגיה הדרושה להנעת הרכב. כלומר יותר אנרגיה מתבזבזת על כלום. זה נכון גם לגבי מכוניות כיום: אם אדם נוסע לבד ברכב, המשמעות היא שרוב הדלק הנצרך מתבזבז על הסעת כלי במשקל טון ממקום למקום, בעת שהאדם עצמו ושאר חפציו המיטלטלים הדרושים לו, שוקלים פחות מ-100 ק"ג.
מכוניות חשמליות יכולות כיום לנסוע עד 100 ק"מ ללא מילוי של מצברים. אם תתכננו נסיעה לאילת, סביר להניח שבמקום לחכות ב-4 תחנות שונות לטעינת המצברים תעדיפו את האפשרות המהירה של החלפת המצבר. אם לפני כמה ימים קניתם רכב חדש עם מצברים חדשים, האם תהיו מוכנים להחליף אותם במצברים משומשים?