קטגוריות
כללי מכתבים למגירה הציבורית נושאים מורכבים לאנשים פשוטים

מה שלא תמיד מספרים לכם על בעיות איכות הסביבה

כמה דברים קטנים על איכות הסביבה של הכדור שלנו, שאולי אתם לא יודעים אבל חשוב שתדעו.

מכוניות ירוקות

העולם עובר (או לפחות כך אומרים) למכוניות ירוקות המונעות באמצעות סוללות (מצברים). מצברים של מכוניות חשמליות שוקלים כמה מאות ק"ג ובכך מעמיסים על כמות האנרגיה הדרושה להנעת הרכב. כלומר יותר אנרגיה מתבזבזת על כלום. זה נכון גם לגבי מכוניות כיום: אם אדם נוסע לבד ברכב, המשמעות היא שרוב הדלק הנצרך מתבזבז על הסעת כלי במשקל טון ממקום למקום, בעת שהאדם עצמו ושאר חפציו המיטלטלים הדרושים לו, שוקלים פחות מ-100 ק"ג.

מכוניות חשמליות יכולות כיום לנסוע עד 100 ק"מ ללא מילוי של מצברים. אם תתכננו נסיעה לאילת, סביר להניח שבמקום לחכות ב-4 תחנות שונות לטעינת המצברים תעדיפו את האפשרות המהירה של החלפת המצבר. אם לפני כמה ימים קניתם רכב חדש עם מצברים חדשים, האם תהיו מוכנים להחליף אותם במצברים משומשים?

גם המכוניות המשולבות (היברידיות) לא חוסכות מהכדור שלנו את הזיהום. אולי נדמה לכם שאתם צורכים פחות דלק ובכך מזהמים פחות, אבל האמת היא הרבה יותר מרה: בעוד כמה שנים יתחילו להיאסף בהמוניהם מצברים משומשים של מכוניות היברידיות ו/או חשמליות, ולמרות שנמנענו מלשרוף עוד כמה טונות של שאריות דינוזאורים, זה לא יחפה על הנזק הסביבתי שיביאו טונות של חומצות משומשות.

בעיה צבירת האנרגיה נשארה בעינה: ככל שאנו צורכים יותר אנרגיה וצריכים אותה יותר ניידת, גם אם נשתמש באנרגיה חשמלית, "ירוקה", הרי שצבירת האנרגיה בסוללות נעשית שוב על חשבון הכדור. אין ביכולתם של חומרים טבעיים, או כאלו שנמצאים בטבע, לצבור הרבה אנרגיה כפי שאנו רוצים. המילה האחרונה בתחום צבירת האנרגיה – סוללות הליתיום – הן מזהמות ממדרגה ראשונה בסוף השימוש שלהן.

נורות חסכוניות, חיסכון באנרגיה

שמעתם כבר על נורות פלואורסצנטיות קומפקטיות (CFL)? אם רצתם לסופר כדי לקנות כזו במחשבה שכך תוכלו לחסוך את זיהום הפלנטה שלנו – טעיתם. החומרים מהם עשויה הנורה הם הרבה יותר מזיקים מאשר החומרים הכמעט טבעיים שמהם עשויה נורת ליבון רגילה (נורת "אגס" צהובה). כספית, רעל חזק, זה אחד מהחומרים המעורבים בהתליך הפקת האור בתוך CFL. כשאתם זורקים נורה כזו לפח בסוף השימוש – וסביר להניח שהיא תתפוצץ שם – אל תשכחו להביא בחשבון את העובדה שאחרי ירידת גשם על אזור הטמנת הפסולת, יחלחלו החומרים הנ"ל אל מי התהום שאותם אתם תשתו בשנה הבאה.

החשכת מסכים: זה אולי עבד על מסכי CRT (המסכים "השמנים" שהיו עד לא מזמן), אבל במסכי LCD ו-LED אין כמעט הבדל בצריכת האנרגיה של מסך שחור ומסך לבן. תעשו מחקרון קטן: שימו מחשב נייד שמופעל על סוללה במשך שעה עם שומר מסך עם צבע לבן סטטי ועם שומר מסך עם צבע שחור סטטי (אבל לא כיבוי מסך), ותראו שאין הרבה הבדל בצריכת הסוללה (יש לציין ששומר מסך עם תנועה יפעיל יותר את המעבד ולכן יצרוך יותר סוללה).

מסכים, מערכות סטריאו, מחשבים וטלויזיות בהמתנה (Stand-by) גם צורכים חשמל. מומלץ לכבות אותם עם כפתור הכיבוי שעליהם אם יש אי-שימוש ממושך.

אומרים לנו לחסוך באנרגיה… השימוש באנרגיה כשלעצמו אינו בעייתי, הבעיה היא רק איך הרשויות מנתבות את כספי משלם המיסים כדי ליצור אנרגיה לעם. אם היו מתקינים ה-מ-ו-ן לוחות סולריים בנגב (ולא רק דוגמיות) במקום להשקיע בעוד תחנת כוח פחמית, היינו כולנו נושמים אוויר נקי יותר וגם נותנים לעוד 3 דינוזאורים להמשיך לנוח את מנוחת העולמים שלהם. יש מספיק דרכים ירוקות לייצר אנרגיה מכל מה שזז (תרתי משמע), אבל הדרך הזולה היא לשרוף דינוזאורים, וככה הכלכלה עובדת. אין חלוקה עקרונית בין צריכת אנרגיה לבין איכות הסביבה, רק דרך יצירת האנרגיה כיום מפרידה בין השניים.

יאמר לזכותינו, הישראלים, שבאמת בהרבה בתים מותקן דוד-שמש. אנחנו אחת מהארצות המובילות בעולם בכמות דודי השמש לאוכלוסיה.

התפוצצות אוכלוסין

כמה פעמים שמעתם או קראתם מאמרים מדעיים על האפקטים של התפוצצות האוכלוסין על בית הגידול שלנו? אם לא שמעתם הרבה זה בגלל שגם הרבה מדענים שמודעים למצב הביש לא מוכנים לדבר בשם עצמם. זה לא רק לא פופולרי, זה גם אנטי-כלכלי ואנטי-חברתי.

הבעיה היא כזו: מרגע הגיעו של האדם אל מרקם החיים הסביבתי – לפני 200,000 שנים לפי תורת האבולוציה, או 5,770 שנים לפי היהדות – האנושות השתלטה על הכדור והגיעה לתפוצה של 7 מיליארד פריטים. האדם התגבר על רוב המכשולים שעצרו או השהו את התפשטותו המהירה – בעיקר מחלות, מגפות וסכנות טבע – וכיום האנושות מכפילה את עצמה בכל 35 שנה. נשמע מטורף, אבל אלו המספרים.

רוב המדענים שעוסקים בנושא טוענים שהכדור שלנו בעצם לא יכול להכיל את כמות האוכלוסיה שקיימת כבר כיום, והעובדה שכולנו עוד כאן זה בגלל שאנחנו מכלים את המשאבים הטבעיים שאמורים לכלכל את הדורות הבאים, כלומר האיזון העדין שהיה קיים פה מאז שהכדור שלנו קיים כבר לא נשמר עוד.

הדוגמא, שלכאורה פשוטה אבל היא לא (הסבר בהמשך), היא כמויות האוכל הקיים בעולם: בשביל לספק אוכל לאוכלוסיה של X בני אדם, צריך לעבד Y דונם של שטחים חקלאיים. יותר אנשים = יותר שטחים. נגמרו השטחים שאפשר לעבד? תהיה בעית רעב עולמית. כמובן שהבעיה יותר מורכבת ממה שהיא מוצגת כאן, בגלל שגם על חלקת האלוהים של היהודים בעולם (להלן: ארץ ישראל) אמרו פעם שהיא לא תוכל להחזיק יותר ממיליון איש כי אין מספיק שטחים טובים לחקלאות. העובדה שחיים פה 7 מיליון ועדיין יכולים לאכול היא בגלל ההנדסה החקלאית, שמאפשרת גידול של יותר אוכל ליחידת שטח אדמה, וכן היכולת לעבד אדמה בשטחים שנחשבו פעם לעקרים (הנגב הוא מדבר). הבעיה עדיין עומדת בעינה כי אפשר להוציא מהאדמה קצת יותר, אבל לא כמות בלתי מוגבלת.

אם חשבתם שאתם לא מזהמים אם אין לכם רכב, תחשבו שוב. אומנם בעיה יחסית מינורית, אבל קיימת ומתרבה, היא הזיהום הביולוגי הטבעי: ככל שיש יותר אורגניזמים חיים ופחות מעולם הצומח, אזי אפילו אם לא נשרוף דינוזאורים ונכרות עצים, הרי שגופינו צורך חמצן ופולט פחמן דו-חמצני לאטמוספירה. אם זה בנשימה רגילה של אוויר, וגם בצריכה של פחמנים (אוכל) ושחרורם אחרי התחמצנות בתוך גופינו. הריח הלא טוב של הגזים המופקים ממעֵינוּ נובעים מתוספות של גופרית. האוכל המהונדס שיש לנו היום גורם ליצירת יותר גזי חממה פרי בטננו, מה שאומר גם שהוא נספג פחות טוב ולכן גם פחות בריא (אבל בזה אני כבר לא מחדש כלום).

צריכת בשרים מזהמת את הכדור אפילו הרבה יותר: ענף החקלאות שמייצר עבורכם בשרים למאכל, מאכיל את החיות בתרכובות מהונדסות שעולות זול אבל גורמות לחיות לפלוט הרבה יותר גזים. צריכה פחותה של בשרים תורמת ישירות להפחתת כמות גזי החממה (אני לא צמחוני ולא מטיף למוסריות, זה מדעי נטו).

דילול אוכלוסיה זה לא פתרון פשוט. לפני שנים רבות חוקקו חוק בסין המאפשר ילודה של ילד אחד לכל משפחה. היום יש בעיה חמורה בחלקים מסוימים בסין, כי יש יותר מבוגרים מילדים, ויותר פנסיונרים ויותר קשישים שזקוקים לסיעוד ביחס לכמות האוכלוסיה, ואין מספיק צעירים בשביל זה. זה גם קטלני לכלכלה, כי הכלכלה מתבססת על התרחבות. תארו לעצמכם שאין עוד צורך בבניית בתים חדשים, אין צורך בהקמת תשתיות חדשות, צריכה הולכת ופוחתת של מוצרים חדשים – זוהי כלכלה בקילקולה. לגבי ההיבט החברתי והמוסרי, אין אפילו צורך להוסיף עוד מילה.

יש הטוענים שהחיסון נגד שפעת חזירים הוא גם מונע פריון וזה תכסיס של חברות התרופות לדלל את אוכלוסית העולם. אני מעדיף לא לנקוט עמדה בנושא, וזה גם לא הנושא של מאמר זה.

גזי חממה

השם "גזי חממה" ניתן לגזים אלו כי הם פועלים בדומה לניילונים של החממות – קרני שמש שנכנסות לחממה דרך הניילונים לא יכולים לצאת בחזרה והמשמעות היא שבתוך החממה מתחמם מאוד. גזי החממה באטמוספירה פועלים באותה צורה – פחות קרינה יכולה להיפלט בחזרה לחלל ולכן הכדור מתחמם. עיקר הבעיה של האטמוספירה היא התרבות גזי החממה. כשאומרים "גזי חממה" מתכוונים בעיקר לפחמן דו-חמצני ופחמן חד-חמצני, שהם גם רעילים מאוד. לפני 50 שנה היו 350 חלקיקי פחמן דו-חמצני לכל מיליון חלקיקים באטמוספירה. כיום יש כמעט 390 חלקיקי פחמן דו-חמצני לכל מיליון חלקיקים. אומנם מדובר עדיין בקצת פחות מ-0.04% מהאטמוספירה, אבל עדיין זו עליה של 10% ב-50 שנה. רוב אנשי המדע סבורים שנקודת 450 חלקיקים למיליון היא נקודת אל-חזור. נקודת אל-חזור היא נקודה שבה לא משנה מה נעשה, זה כבר לא בידיים שלנו. את הגירסא הרכה של ההסבר המדעי יכול כל אחד להבין, ולכן אפרט:

כדור הארץ מקבל אנרגיה מהשמש בצורה של קרני אור, חלקן הקטן בתחום הנראה אבל רובן נמצאות בספקטרום האלקטרומגנטי הרחב שאנחנו לא רואים: החל מקרינת רדיו (אורך גל בקילומטרים ו/או מטרים), עבוֹר בקרינת מיקרוגל (אורך גל במילימטרים), דרך אינפרה אדום (אורך גל של אלפיות מילימטר), דרך האור הנראה (אורכי גל של 400-700 מיליוניות המילימטר), ועד האולטרה סגול, רטנגן וקרינה רדיואקטיבית (אורכי גל הכי קצרים שיש – עד קוטר של אטום). את רובם שולחת האטמוספירה לאלף עזאזל ומפחיתה את האנרגיה המגיעה לפני השטח. אחת הדוגמאות המוכרות היא שכבת האוזון, שדואגת שקרניים קצרות (אולטרה סגול ורנטגן) לא ישרפו אותנו חיים. קרני אולטרה סגול הן אלו שהופכות אותנו לאדומים בחשיפה לשמש.

במצב טבעי, האוויר והאדמה סופגים כמות מסוימת מהקרינה והשאר נפלט לחלל בחזרה. מה שנספג, מתורגם ע"י המשוואות של איינשטיין וחבריו בפקולטה לפיזיקה, לחוֹם. פחמן דו-חמצני ופחמן חד-חמצני באטמוספירה גורמים לכך שפחות קרינה נפלטת בחזרה לחלל ולכן הכדור מתחמם. בעיית נקודת האל חזור מורכבת גם מכך שהקרחונים בקטבים נמסים: מי שראה תמונות לווין של כדור הארץ יודע שבמבט מבחוץ הכדור שלנו נראה כחול, אבל עם הרבה לבן בקטבים. הקרח בקטבים משמש כמחזיר-אור טבעי – מראה טבעית של כדור הארץ עבור הרבה קרניים שמגיעות אליו. צבע כחול הוא כהה יותר ולכן מתחמם יותר. פחות קרחונים בקטבים משמעותו כוכב לכת כהה יותר, שמשמעותו מתחמם יותר – כך יוצא שאם נגיע לנקודה שבה לא יהיו מספיק קרחונים, ההתחממות הגלובלית תואץ ואז יופשרו עוד קרחונים, וזהו תהליך שיזין את עצמו גם בלי עידודה של האנושות, עד שכל הקרחונים יומסו והטמפרטורה על הכדור כבר לא תהיה עוד טובה לחיים שעליו. זוהי נקודת האל-חזור.

התפשטות האדם לכוכבים אחרים

"נו, אם אפשר להרוס את הכדור ולעבור לכוכבים אחרים כמו בסרטי מדע בדיוני, אז מה הבעיה? החלל מספיק גדול בשביל האנושות לעוד מיליוני שנים". טעות.

דבר ראשון, מסע בחלל דורש כמויות אנרגיה שהם מעבר למה שהכדור שלנו יכול לספק לנו כיום. רוב החלליות מסתמכות על אנרגית השמש, מה שאומר שהתרחקות מהשמש שלנו אל כוכבים רחוקים הוא לא ישים כי אנחנו נצטרך לייצר בעצמנו את האנרגיה. גם חלליות המופעלות על אנרגיה גרעינית לא יוכלו לספק את כמות האנרגיה הדרושה להרבה שנים של מסע בחלל, אפילו עבור אוכלוסיה של רק כמה אלפי בני אדם.

דבר שני, המרחקים בין הכוכבים הם דבר שהוא בלתי עביר גם בשביל החלליות שימציאו בעוד 100 שנה. הכוכב הכי קרוב אלינו הוא סיריוס, והוא נמצא במרחק של 40 מיליון-מיליוני ק"מ. זה מספיק בשביל טיסה של יותר מ-100 שנה עבור חללית שטסה במהירות של 4% ממהירות האור – דבר שהוא בקושי בגדר חלום בשביל טובי המדענים כיום. אף אחד לא הבטיח לנו שנמצא שם כוכב אחר שטוב להתיישב בו, מה שכמובן יגרום להמשך טיסה ארוכה מאוד בחלל עד שימצא הכוכב המתאים.

ומה עם הכוכבים הקרובים – הירח, מאדים, נוגה? נוגה לא מתאים כי הוא "שרוף" – האטמוספירה שלו לא מאפשרת קיום אפילו לגשושיות הלא מאוישות שנאס"א שלחה אליו. למאדים כמעט ואין אטמוספירה ועל הירח אין בכלל. לגבי הטענה שאפשר לבנות עיירות חלל בירח, זה נכון – אבל נקווה שלא יגיע טרוריסט או סתם מטאוריט שיפגע בקיר העוטף ויגרום לאוויר של עיר החלל על הירח להתנדף ולהרוג את כל יושביו. תושבי המאדים לא יוכלו לקיים קשר רציף עם החברים שנשארו בכדור הארץ – גם לתמונות של גשושיות המאדים לוקח בין 2 ל-45 דקות להגיע לכדור הארץ, מה שאומר שתוכלו לשכוח לחלוטין משיחת סקייפ טרנס-כוכבית. גם להגיע למאדים לוקח כמה חודשים.

שורה תחתונה

* אל תלכו שולל אחרי חברות שהנזק הסביבתי שלהן גדול, אבל מדפיסות משני צידי הנייר וחורטות על דגלן את הצבע הירוק.

* תראו את הסרט HOME, יש בו מסר חינוכי יותר מאשר הפסטיגל, וגם נופים מרהיבים ונדירים.

* תשמרו על הכדור. זה כל מה שיש ויהיה לנו ולילדינו.

וכמובן: חג חנוכה שמח!

12 תגובות על “מה שלא תמיד מספרים לכם על בעיות איכות הסביבה”

לגבי התחממות האקלים, אני מניח שאתה מודע להתפוצצות פרשת קליימגייט או אקלים גייט ולהתעוררות הדיון מחדש, האם אנחנו באמת גורמים להתחממות כדוה"א?
ובאותו עניין אני מזמין אותך לקרוא את הבלוג העברי הנהדר dugmanegdit.wordpress.com שגיליתי לאחרונה.

אני לא מגיב לגבי השאר כי אני לא מבין מספיק. אני גם לא מומחה בניבוי העתיד, רוב אלו שניסו – נכשלו. בעיקר בגלל חשיבה לינארית. לאמור: אם המצב היום בתנאים האלו הוא כך וכך, בעתיד אם התנאים יהיו כך וכך גם המצב יהיה אוי ואבוי. מיותר לציין שנבואות הזעם הרבות – לא התגשמו, זה לא אומר שהן לא יכולות להתגשם, זה רק אומר שאנחנו לא משהו בניבוי העתיד.

כבר לפני עשור אמר לי ד"ר לאקולוגיה שהנתונים המופקים ממכשירי המדידה לא בהכרח מדויקים, כי בהרבה מקומות שהיו פעם מקומות פתוחים מחוץ לעיר, היום הם בתוך העיר בגלל התרחבות הערים. השינוי הזה יכול להראות שעבור תחנות המדידה הטמפרטורה עלתה, אבל זה לא גלובלי.
מצד שני, קשה שלא לשים לב לעובדה שכמות הגשמים הממוצעת ירדה, ושהקיץ יותר חם. כמות הקרח בקטבים גם ניתנת למדידה יחסית מדויקת.
לא בהכרח שני הדברים האלו קשורים, לא בהכרח אלו תוצאות של האדם (זה יכול להיות מוסבר גם ע"י פעילות שמש מואצת בשנים האחרונות למשל), אבל להשתמש בחומצה בשביל לאגור אנרגיה זה בוודאי לא פתרון ירוק, לסמם את האוויר שאנו נושמים עם פחמן דו-חמצני זה לא בריא בשבילנו, וכו'.
כך שאם יש התחממות גלובלית ואם לא, הדור הנוכחי לא מיטיב עם הבאים אחריו…

אם להודות על האמת, את הכתבה הזו כתבתי לפני ששמעתי על פרשת אקלים-גייט, אבל השלמתי אותה רק עכשיו.
זו לא פעם ראשונה שאני מתחיל לכתוב משהו באיזה נושא ועד שאני מסיים ומפרסם, מדברים על אותו דבר בכל אמצעי התקשורת.
ואני שואל את עצמי, למה לא באמת זכיתי בלוטו

אני לא אוהב להיות בוטה, ואני מקווה שתסלח לי.
הקשר בין כמות גזי החממה מוטל בספק ואחרי מחקרים של גופים אובייקטיביים אפשר לראות תמונה שונה.
ה"התחממות" שאנשים מרגישים היא מעודף הCO2 שמכסה את כל איזור גוש דן, ומן הסתם את האיזורים המיושבים – שזה בערך כל ארץ ישראל. (50 ק"מ בין עיר לעיר זו לא בדיוק הפרדה לעננת CO2 שמשמשת כחממה)
אני ממליץ לך לראות את סדרת הסרטונים הללו (מתחיל מהחלק הראשון וממשיך, זה מסביר יותר טוב ממה שאני אוכל)
http://www.youtube.com/watch?v=abd81S-Syzo&feature=related

הסברים מדעיים על אורך גל וכניסה שלו לאטמוספירה זה יפה, אבל זה לא מסביר שום קשר להתחממות גלובאלית.
הייתי מסתכל על גרף כמו זה:
http://www.geocraft.com/WVFossils/Carboniferous_climate.html
זה קצת מעמיק מדי, ומפוצץ במונחים (שאני לא מבין חצי מהם). אבל באמצע העמוד יש גרף שמראה את כמות הCO2 באטמוספירה וגם הטמפ' הגלובלית לאורך 600 מליון השנים האחרונות.
יש הסברים קצרים (עממיים יותר) מתחת לגרף שמסבירים אותו. הם אומרים בתקופה שכמות הCO2 הייתה פי 12 מהיום היה עידן קרח.

וכדי להמחיש עד כמה ה"קשר" בין כמות הCO2 לבין הטמפרטורה הגלובאלית רופף אני מצרף קישור לגרף שמראה "קשר ישיר" (שלכל אדם שלוקח גרפים ברצינות יהיה קשה להתווכח איתו) בין כמות הפיראטים בעולם לבין ההתחממות הגלובאלית. גלול לתחתית העמוד.
http://www.venganza.org/about/open-letter/

ולא נתחיל בכלל לדבר על הפריצה למחשבי ה"קרן לחקר התחממות שקר-כלשהו". דבר שפתח סאגה שלמה ואני לא מבין איך לא ביטלו את מתייחסים לגוף הזה ברצינות עדיין.

בקיצור, מה שאני רוצה לומר זה שיפסיקו לקשקש בכל מיני ועידות ויבזבזו את הכסף שלך ושלי על בעיה שאנחנו לא קשורים אליה. את שינויי האקלים הגלובליים אי אפשר לעצור, לא אתה, לא אני ולא מאיץ חלקיקים.
עצם ההגדרה של "הבעיה" שגויה בעיני. רוצים לפתור בעיה? תפתרו את בעיה זיהום האוויר ולא את בעיית ה"התחממות הגלובלית".

טוב, בסדר, בעיית ההתחממות הגלובלית – out. כנראה שלא הייתי צריך להתרשם מכמה הרצאות ששמעתי בחיים. לי קצת קשה להאמין בתיאוריות קונספירציה בהיקף כ"כ גדול. אבל אולי אני טועה – אולי בקרוב גם יחשפו מסמכים שמוכיחים שניל ארמסטרונג לא דרך על הירח, שהוטמנו חומרי נפץ במגדלי התאומים עוד לפני הפיגועים, שיגאל עמיר פעל בחסות השב"כ, ושאלביס עדיין חי…
כנראה שיש דברים שאנחנו לא באמת יודעים, אלא רק מאמינים בהם.

מישהו רוצה להגיב (גם) על נושאים אחרים שכתבתי במאמר זה?

lightpriest – הקטע של כמות הפיראטים vs התחממות גלובלית – ענק!

אני בניגוד כל קודמי לא מבין בנושא כמעט וכלום.
אני רק יאמר דבר אחד: גם אם העולם יחרב בעוד 100 שנה, מי מפסיד מזה? מה איכפת לכם שלא יהיה עולם?

האמת שככל שאני קורא יותר את הפוסטים והתגובות שלך אני מעריך אותך יותר 🙂
בד"כ כשאנשים נתקלים בדעה מנוגדת לשלהם הם נשארים קצת אטומים וישר מתנצחים, אבל אתה לא כזה.

בקשר לשאר הדברים. אני לא כל כך בטוח במה שאני אומר, זה ממה שאני מכיר.
קודם כל אני מסכים איתך בקשר לזיהום אוויר. זו בהחלט בעיה שצריך להפחית (גם אותה אי אפשר לפתור).

ממה שהבנתי, ייצור לוחות סולריים בזבזני בכמות כזו שצריך לנצל את הלוח הסולרי לכמה שנים טובות עד שהוא מגיע למצב של חיסכון בפליטת גזים רעילים. הוא יכול להישרף, להישרט, להישבר וכו' ואז זה כבר הופך לעניין של עלות מול תועלת.

ולגבי כל הנושא של פליטת גזים רעילים. אני מסתכל על המצב בצורה כזו. אנחנו הרי חיים פה, אנחנו צורכים משאבים ושום דבר לא ישתנה באמצעי הצריכה שלנו בחמישים השנים הקרובות (לא יצוצו רחפות פלסמה יש מאין).
אז יכול להיות שמצברים הם כן דבר טוב. אי אפשר להתווכח עם זה שהם מפחיתים את זיהום האוויר באיזור שלך לפחות (בהנחה שיהיו תחנות כוח פחות מזהמות). אולי אפשר ליצור בית קברות למצברים ושאר מזהמים, שהוא יהיה האיזור המזוהם. ז"א, להקריב איזור שיהיה מזוהם יותר במקום לפזר את הזיהום בעולם כולו.
אז נכון, אולי זה נשמע רע שצריך להקריב איזה איזור בכדוה"א (כאילו, מי אנחנו שנחליט על זה). אבל זה עדיין פתרון יותר ריאלי מאשר אנשים חולים ושכדוה"א יהיה מזוהם.

עוד דבר שאני תמיד חושב עליו. בתקופת החיים של מנוע הבערה הפנימי המבוסס על בנזין/סולר היו המון פיתוחים ושינויים. ההתפתחות הטכנולוגית היא אדירה ואני חושב שהצליחו למקסם (שוב, ביחס של עלות ותועלת) את מה שאפשר להוציא מהמשאב הזה.
תאר לך שיסכמו את כל המשאבים שהשקיעו בבנזין וסולר ויפנו אותם עכשיו לפיתוח של מנוע חשמלי, אתה חושב שיגיעו לתוצאות פחות/יותר טובות/בזבזניות/מזהמות ממנוע הבנזין/סולר הקיים היום?
אני לא יודע, אבל זו השאלה (שהיא גם קצת פילוסופית) שאני תמיד שואל 🙂

תאוריית הקשר של הגוף מבריטניה, לדעתי, היא לא תאוריית קשר פרופר. אני חושב שהם נקלעו למצב שהם לא מצליחים להוכיח את הגורם ובכל מקרה חייבים להצדיק את קיומם. מה שכן אפשר להגיד הוא שהמאמץ שלהם כן יעזור, אבל בתחום אחר מההתחממות הגלובלית (זיהום אוויר, לדוגמה).

הנושא גם, לדעתי, הפך להיות קונצנזוס. האזרח הפשוט מרגיש טוב יותר שהוא לוקח שקית אחת פחות בסופר (כאילו שהוא מבין למה זה עוזר בכלל). יש שמועות על שמועות ואף אחד לא באמת מסתכל על העובדות בשטח. אחת הסיבות היא גם שמפורסמים נתונים סותרים, כך שכל אחד יכול לבחור במה להאמין.
מה גם שקל יותר לבחור אשם (CO2) להתחממות הגלובלית או לשקיעה של האיים המולדביים, במקום להבין שזה יקרה בכל מקרה.

זה כמו הטאבו על מריחואנה. למשטרה קל יותר לאכוף משהו שהוא נפוץ כי הם בקלות יכולים להראות תוצאות חיובית. לאגודה למלחמה בסמים קל יותר להילחם במריחואנה כי כולם מעשנים. ולאדם הפשוט קל יותר להתנגד לשימוש כי המלחמה של האגודה פונה לקהל רחב יותר שיודע/התנסה בTHC. לאנשים נמאס מלשמוע על קוקאין והרואין, כי זה לא קרוב לרובם וזה לא פופוליסטי.
אם האגודה תילחם אך ורק במפיצי סמים כבדים, יהיה לה מאוד קשה להסביר את קיומה.
באופן כללי אני חושב שאם יתירו את השימוש בTHC, למעשן הממוצע (שבכל מקרה יעשן) יהיה הרבה יותר "בטוח" להשיג אותו (בפיצוציה?) במקום לפנות לאיזה בחור מפוקפק שיציע לו גם דברים אחרים.
אבל זה כבר נושא לפוסט אחר 🙂

קודם כל זה נושא מאוד חשוב, וטוב שאתה מעלה אותו.
שאלות:
– האם ניתן לפתח אטמוספירה באופן מלאכותי?
– מה לגבי מים? הבנתי שבמאדים יש סימנים של מים שהיו בעבר, וגם קרחוני ענק? אם כך מבחינה זו אני מבין שאנחנו מסודרים על מאדים לפחות.

האם נראה לך כי ניתן לפתח חיים על מאדים? גם אם זה אומר שנצטרך להתערב בדרך זו או אחרת…?

lightpriest – תודה על המחמאה.
דור – מאדים קטן יותר מכדור הארץ וכוח המשיכה שלו קטן יותר, ולכן אין עליו הרבה אטמוספירה (לחץ אטמוספרי נמוך יחסית לכדור שלנו).
יש מים במאדים, אבל אני לא חושב שבכמות כמו זו שיש בכדור שלנו, אם כי כנראה מספיק בשביל ליישב אותו "בקטנה".
האטמוספירה של מאדים מכילה הרבה פחמן דו-חמצני.
קראתי פעם מאמר שמדבר על האפשרות ליישב את מאדים. הסיכום: רק צריך להביא לשם כמויות עצומות של צמחים ועצים שיצרכו את הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה וייצרו ממנו חמצן, ותוך 500 שנה האטמוספירה תהיה טובה ליישוב בני אדם.
בתור בן תמותה, זה לא מעניין אותי. ראה את התגובה של עקיבה…

נורה פלואורנית ולא פלורסנטית. 🙂 מן התכונה פלואורניות ולא פלורסנציה בלועזית. 😛

אגב, במנורות פלואורניות עם גז ארגון שמים כספית. בנורות עם כסנון או נאון לא מוסיפים כספית. גם הליום אגב, מסוגל להיות תחליף לגזים הרגילים שבמקומות. 😀

אולי יהיה להם עוד שימוש חוץ מבלון גומי, אולי גם בלון זכוכית. :P:O

תודה על המאמר המַקּיף, המעניין והֶחשוב. כמה הערות, בִרשותך:
1. פרדיגמת הכלכלה המחייבת התרחבות היא בִיסוד הטרגדיה של הכלכלה הניאו-קלאסית השלטת: ייצור לשם ייצור, וכך, מה הפלא, שאנו מוצאים עצמנו עם עודף מוצרים חסרי תועלת? הכלכלה האקולוגית מַצּיעה חלופות לכך.
2. בהמשך להערתי הקודמת, אני מוצא סתירה פנימית בטַעֲנותיך בִדבר השימוש באנרגיה: מֵחד גיסא, אתה מסביר היטב, שהמכונית החשמלית לא פתרה את הבעיה, וּמֵאידך גיסא אתה כותב: "השימוש באנרגיה כשלעצמו אינו בעייתי". בעצם, אני מסכים עם שתי הטְענות, אלא שאת השנייה צריך לסייג, לבל יתקבל הרושם, שאפשר להשתמש באנרגיה בלי הגבלה, בעוד שאם אני מבין נכון את טַעֲנתך, וכך בכל-אופן דעתי, השימוש באנרגיה הוא חלק בלתי-נמנע ואף לגיטימי מחיינו, ודווקא לכן יש להשתמש בה בכבוד וּבִתבונה. בִפרט, לגבי המלצתך ל"ריצוף" הנגב בפנלים סולאריים, אני מסכים, מצד אחד, שיש מקום להרחבה משמעותית של הפקת חשמל מהשמש בארץ, אך יש להבין, שגם זה אינו פתְרון קסם משולל השלכות סביבתיות, אם פגיעה בשטחים הפתוחים ואם פסולת וזיהום מעצם הייצור של הפנלים וההיפטרות מהם בסוף חייהם. ושוב, המסקנה איננה הימנעות משימוש בהם, אלא – וזה עיקרון יסודי באורח חיים אקולוגי: הפחתה! כלומר, ככל שנפחית את הצריכה, יקטן הצורך באמצעי ייצור – מזהמים יותר או פחות.
3. הנורות הפלורסנטיות, או שמא פלואורניות, אמנם פולטות כספית, וּמן הראוי ליצור דרך מסודרת להיפטר מהן, כמו מהסוללות, אך החשמל שהן חוסכות, חוסך פליטה של כמות גדולה לעין ערוך של כספית לאוויר מתחנות כוח פחמיות. כאן, אגב (בהמשך להערתי הקודמת בִדבר ההפחתה), צריך להיזהר מפרדוקס גֶ'בונס: כשהנורות חסכוניות, מקפידים פחות להפעיל בכמות מזערית וּלכבות.
שוב תודה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *