בפינה "היו זמנים" בעיתון "ישראל היום" מהבוקר (5 בנובמבר 2014), חלו 2 טעויות מהותיות בכתבה בת 8 שורות.
מדובר, למי ששכח או היה בשא"ש, באסון צאלים ב' (לא ברור לי למה זה לא כתוב). הוא התרחש ב-5 בנובמבר 1992 (ולא יום אחרי רצח רה"מ, כפי שנכתב), ואהוד ברק היה אז הרמטכ"ל ולא שר הביטחון (לאחר המקרה כינו אותו "אהוד ברח").
בעיתונות האינסטנט של ימינו זה אומנם לא מפתיע או יוצא דופן, אבל דחילק, זה כבר מכאיב בעיניים.
אני רוצה לבחור במפלגת-הבית שלי, אבל מתקשה לבחור:
חוזרים הביתה = ש"ס
שמאלנים הביתה = מרצ
אחי, בוא הביתה = הבית היהודי
אני חושב שמרוב בתים נהיה פה שכונה.
ומה אם גם בשבילי בית הוא רק עוד חלום רחוק?
בימים האחרונים התגלה אלי אדם כלשהו בחלום – או שלא בחלום – והתחיל לספר לי שאני בעצם חי בתוך בועה.
הוא זימן אותי לביתו. פתחתי את הדלת בהססנות, וראיתי אותו עומד ומסתכל מחלון ביתו החוצה. בעת שנכנסתי לביתו גשם זלעפות ירד בחוץ וברק הכה בשיא כוחו.
* אז הגיע סוף העולם. נו שוין. עברנו את פרעה, נעבור גם את זה.
* אני ואתה, נשנה את סוף העולם. אמרו את זה קודם, לפני, זה לא משנה.
חצי שנה חסר שבוע לפני סוף העולם (למניינם), יתקיים באיצטדיון וינטר בר"ג כנס התעוררות ענק.
בואו נעבוד במרץ ונישא את הלפיד קדימה אל העתיד, כי זו ארצנו ומולדתינו, ורק בישראל ביתנו.
רק כמערך מלוכד של פועלים, גמלאים, גברים ונוער נוער נוער, נוכל לעשות את השינוי ולהחזיר עטרה ליושנה.
לא נמחל על האמת, ונהיה כולנו אגודה אחת. ניסע בדרך השלישית ונקים גשר על כל צומת.
זהו מימד חדש של עצמאות, שבו עם אחד קם לחירות, לדרך חדשה, מתאחד בלאומו כשדגל התורה והבית היהודי במרכז, ומביא את ישראל לעליה שעוד לא נראתה כמוה…
רבות כבר נאמר, נכתב, דוסקס, ונטחן עד דק לגבי הפריצה השבוע לאתרים עם אבטחה בעייתית וגניבת בסיסי הנתונים שהכילו פרטי אשראי של עשרות אלפי אזרחים ישראלים. למרות זאת אני מרגיש שמשהו אחד נעלם מהכותרות. על משהו אחד, משום מה, עוד לא כתבו כלום:
כמידי שנה, העמותה שלנו יוצאת בחודש נובמבר במבצע התרמה מיוחד. גם בשנה זו אנו ממלאים את שליחותינו ויוצאים למבצע התרמה שכל ההכנסות ממנו הם קודש למלחמה בסרטנים.
כמו כל יום, אני מתחיל את הבוקר בשעה 6:00. השעון הביולוגי, הוא הtimer הפנימי שלי, גם היום לא תקתק כראוי את פעולתו. אני חושב שצריך לבדוק אותו. מה שהעיר אותי בפתאומיות זו חבילת magic packet שהגיעה, שהייתי צריך לטפל בה מיידית, או שחלק מהמערכות שלי היו נשחקות ומתקלקלות. זינקתי בקפיצה מהמיטה כדי לכבות את השעון המעורר הצווחני, לפני שהאוזניים שלי היו יוצאות מכלל שימוש.
מיד עם אתחול המערכת אני נכנס לביוס ובודק שהכל תקין: נשטוף את כל החלקים המחוברים למערכת תחת מים זורמים וסבון, ונוודא שלא נעקצתי בלילה ע"י איזה יתוש טרויאני שחדר בשקט לביתי. בסוף הבדיקה אני מנקה את הגוף משאריות הקוד הנוזלי. הכל תקין, והליבה מוכנה ללבישת המעטפת.
בעיריית רמת גן כנראה התקנאו בפיצריה בערד על הבדיחה שהתפלקה להם בטעות, והחליטו להביא אותה בכפלשון משלהם בשילוט התנועה.
שימו לב ותיקים יקרים: בשביל להגיע הביתה, קראו את השלט בעברית. אם אתם מחפשים את המרפאה, קראו את השלט באנגלית.
נצפה בצומת הרחובות ז'בוטינסקי-הרצל, רמת גן.