קטגוריה: לינוקס וקוד פתוח

מתי לאחרונה יצא לכם לגלוש באינטרנט בבית קפה ולהכניס את הסיסמא לפייסבוק?

מתי לאחרונה יצא לכם לגלוש באינטרנט באוטובוס ולבדוק אימיילים?

האם אתם מודעים לסכנה מהכבשים היושבות בכסאות שלידכם?

בחלק השלישי של המדריך לשרת ביתי, אכתוב על שיתוף של חיבור בודד לאינטרנט בין כמה מחשבים.

שיתוף אינטרנט ביתי זה לא בדיוק סוג של שרת, ולמי שיש ראוטר הוא גם בכלל לא דרוש – שהרי ראוטר עושה את עבודת שיתוף האינטרנט בין כל המחשבים בבית.

אומנם זה לא שרת במובנו הבסיסי (למי שיודע, הכוונה למודל שרת-לקוח, האזנה, חיבור וכו'), אבל זה חלק ממה שאני עשיתי בשרת הביתי שלי כשהרמתי את השרת. למי שלא זוכר או לא יודע, האתר הזה קם מלכתחילה כנספח בלבד לשרת ביתי שהדבר הראשון והעיקרי שהוא עשה זה שיתוף אינטרנט ביתי – "ראוטר למתקדמים". אני לא זוכר אם תיעדתי את הסיפור ולכן אין לי לינק, אבל ה-HDD הראשון שהיה לי בשרת היה עם 640 מ"ב ועליו התקנתי אובונטו 8.10 גירסת שרת, ולא היה מקום בדיסק בשביל התקנה של אפאצ'י (שרת אינטרנט). יותר מאוחר קיבלתי דיסק של 1.2 ג"ב שעליו התקנתי את הכל + שרת ווב, ומשם הכל היסטוריה.

מי צריך את המדריך הזה? ובכן – מי שיש לו יותר ממחשב אחד בבית (ואין לו ראוטר, או שהוא נמצא בשימוש אחר) ורוצה לגלוש באינטרנט מכל המחשבים בבית. הדרישה הבסיסית היא כמובן – שכל עוד רוצים לגלוש ממחשב כלשהו בבית, המחשב שמשתף אינטרנט חייב להיות דולק ומחובר לאינטרנט בעצמו.

שנתחיל?

היכולת להתחברות מרחוק למחשב האישי בבית מביאה איתה יתרונות רבים.

לדוגמא: האפשרות של אחסון קבצים "בענן" במחיר של בערך 30 ש"ח בחודש (חשבון חשמל) לכמה טרה-בתים, או האפשרות להראות את אלבום התמונות המשפחתי לחברים בלי להעלות אותו בעצמך לאתר אינטרנט חיצוני – פשוט העתק-הדבק לספריה משותפת בתוך הרשת הביתית.

האפשרויות להנגשת המחשב מחוץ לבית הן רבות ומגוונות, ובחלק זה של המדריך לשרת הביתי אסקור כמה מהן. כמו בחלק הקודם, לא אכנס לענייני התאמה אישית, אבטחה או אופטימיזציה.

מידי פעם אני רואה שאלות בפורומים ולעיתים רחוקות גם שואלים אותי באופן אישי: איך מרימים שרת ביתי?

התשובה היא, כמובן, שזה תלוי: תלוי מה הדרישות מהשרת הביתי. כמו שלכל אחד יש תוכנות אחרות במחשב, כמו שלכל אחד יש טפט שונה ברקע שולחן העבודה, כך גם תלוי למה אתם צריכים שרת ביתי.

התשובה (הפשוטה) שלי לשאלה האם מישהו צריך שרת ביתי היא באופן גורף לא. לאף אחד (כולל אותי) אין באמת צורך בשרת ביתי, אבל שרת ביתי יכול לשמש לשדרוג הרשת הביתית. למעשה, כמעט לכל בעיה ניתן למצוא פתרון "ענני", ולרוב גם חינמי. הבעיות שאין להם פתרון פשוט, הן לרוב בעיות איזוטריות או לא משמעותיות.

שרת ביתי יכול לשמש למגוון שירותים שונים, שהטריוויאלי שבהם הוא שרת ווב עם אתר אינטרנט שיושב על המחשב בבית. אבל הוא יכול לשמש לעוד המון דברים אחרים: שרת שיתוף אינטרנט ביתי ("ראוטר למתקדמים"), שרת שיתוף קבצים ביתי, שרת גיבוי אוטומטי, שרת בסיס נתונים, שרת הדפסה, שרת לאתר אינטרא-נט, שרת דוא"ל, שרת שמות מתחם (DNS), שרת למטרות פיתוח, שרת לוגים, שרת לשליפת מידע מהרשת באופן אוטומטי, שרת לשליטה על תאורת הבית (אפשר גם להמשיך בקו הזה וליצור "בית חכם"), שרת לשיבוש האינטרנט הביתי*, שרת התחברות מרחוק, שרת משחקים עם חברים, שרת מוסיקה, שרת פרוקסי, שרת גישה חופשית לרשת להתחברות ממקום עבודה עם הגבלות אינטרנט, שרת קשר חברתי – SIP, VOIP, XMPP, ועוד. ההגבלה היחידה על כמות האפשרויות היא רק דמיונו של המשתמש.

אחד הדברים שכל אחד שרוצה להרים שרת ביתי צריך לשאול את עצמו זה האם הוא יודע מה הוא רוצה לעשות עם השרת. אם התשובה לא ברורה, ואין פה איזשהי מטרה לימודית – עזבו, שרת ביתי זה לא בשבילכם. אם בכל זאת החלטתם להרים שרת – המדריך הבא יכול לעזור לכם.

בכל מקום זה קורה לפעמים: צורבים דיסק ואחרי כמה שנים רוצים לקרוא את התוכן שלו והנה מגלים שהוא דפוק.

גם אצלי זה קרה – פעם אחת לפני כמה שנים, עם דיסק CD שנצרב לפני 10 שנים והכיל קבצים מהאינטרנט. הפעם שניה הייתה עם תמונות וסרטוני וידאו שצילמתי וצרבתי על DVD לפני 4 שנים.

בפעם הראשונה לא התרגשתי יותר מידי, אחרי הכל זה לא משהו שבאמת חשוב, וגם אם באמת הייתי רוצה – היה ניתן שוב למצוא את הקבצים האלו באינטרנט. הפעם השניה הייתה קריטית – האם מכל התמונות שצילמתי בתקופה מסוימת בחיי, יישארו רק אלו ששלחתי לאחרים במייל? לא התייאשתי, וחיפשתי פתרונות לשחזור הקבצים.

כסטודנט, אני נדרש לעיתים להגיש עבודות לאוניברסיטה שכוללות נוסחאות. כתיבת נוסחאות במיקרוסופט וורד היא סיוט מתמשך – בחירה של סימונים מתימטיים בכפתורים על המסך. לעומתה, כתיבת נוסחאות בעורך הנוסחאות של אופן אופיס היא דילוג קליל על עניין טכני – כתיבה של מילים מיוחדות שמומרות לסימנים מתימטיים, כמעט ללא שימוש בעכבר. לפיכך הבחירה שלי היא ברורה ונוטה בצורה חזקה ביותר לכיוון אופן אופיס.

הבעיה הגדולה היא שהאוניברסיטה דורשת את העבודות בפורמט מיקרוסופט וורד. אז מה עושים? הרבה פעמים אני לא פותח מחשב לשם כך ופשוט כותב עם עט על נייר. לפעמים אני כותב במחשב עם אופן אופיס אבל מגיש את העבודה מודפסת על נייר. לעיתים יותר רחוקות אני מסכם עם הבודק שאני מגיש לו בפורמט PDF או פורמט אחר. אומנם אפשר להמיר מסמך אופן אופיס למסמך וורד – אך בעוד טקסטים ותמונות מומרות בד"כ כהלכה, הנוסחאות מומרות לאוסף של ריבועים ומספרים במקום סימונים מתימטיים.

חיפשתי פתרון קליל שיאפשר לי לכתוב את הנוסחאות במיקרוסופט וורד כמו באופן אופיס, אבל לבסוף הגעתי לפתרון אחר, כזה שממיר בצורה נכונה את המשוואות של אופן אופיס למשוואות של וורד.

הפתרון נמצא כאן. הוראות הפעלה בתרגום חופשי: אחרי שכותבים את העבודה באופן אופיס, שומרים את הקובץ בפורמט DOC של מיקרוסופט וורד. לאחר מכן פותחים את הקובץ בוורד ומפעילים מאקרו שמתקן את הנוסחאות.

בהצלחה במבחנים הקרֵבים.