הטיול נגמר, המסע רק מתחיל

אפתח בוידוי קטן: בשנה האחרונה עברנו להתגורר בקנדה.

האמת שלא תכננתי לכתוב על זה בבלוג, אבל החיים מפתיעים ולא את הכל מתכננים. צבר כבר לא צבר, אלא מהגר.

כמו שהכותרת מעידה על הפוסט, חיים בארץ אחרת מזמנים השקפת עולם שמשתנה עם הזמן. דברים שרואים מקצה העולם* לא רואים מכאן (בישראל). אני חושב לכתוב על חוויות של מהגרים, גם אם לא תמיד מניסיון אישי. אשתדל לתבל – כמו תמיד בבלוג – בטעמים הלא מוכרים של הנושאים והנקודות עליהם אני כותב.

זה לא טריוויאלי בשבילי לכתוב כאן היום. העברית הצברית שלי מתחילה להתקלקל וזה הופך את הכתיבה ליותר קשה (יו אר רייט, איטס מיי מאזר טאנג). בנוסף, קהל היעד יהיה כנראה ישראלים "שחושבים על האופציה", אנשים שאני לא מכיר, ואת החברים שלי זה כנראה לא יעניין. מה גם שאין לי הרבה זמן פנוי, והשתנות התפיסה התרבותית מובילה לעיתים למחשבה של "למה לי בכלל להתחיל עם זה", כי אני מודע לאפשרות שלא תמיד יצליחו להבין אותי בדרך שהתכוונתי אליה.

אז למה לי בכלל להתחיל עם זה? כי יש המון דברים שראויים להיכתב. אני לא יכול להתחייב לכתיבה, אבל אני מבטיח לנסות קצת.

למי שאין סבלנות ורוצה כבר עכשיו לקרוא על חוויה אחת שעברתי בקנדה – כאן.

—

* אמריקאים חושבים שהמזרח התיכון נמצא בקצה העולם. נניח להם.