מייפל סטורי

לילה בשבוע שעבר. חושך וקר. אפשר לומר אפילו – קר מאוד.

במקום לחכות שעות לאוטובוס שיקח אותנו הביתה אחרי בילוי ערב, ירדתי לכביש. אהם, זה לא מה שאולי חלקכם חושבים, פשוט תפסנו מונית. :)

"אז מה שלומכם ומה מעשיכם כאן", התחיל הנהג בפלירטוט קבוע עם נוסעיו.

השיחה הפוליטית המתבקשת מכל נהג מונית, לא הייתה שונה – כמעט – מכל שיחת פוליטיקה עם נהגי מוניות בארץ. מי שמכיר אותי יודע שאינני מתעניין בפוליטיקה, וגם הפעם אוכל להגיד (או לפחות לכתוב): "זה הוא התחיל". :)

ניסיתי להימנע, אבל הוא המשיך –

"ישראל חייבת לתקוף באיראן ולהפיל את המשטר", הוא טען.

"הממשל האיראני עושה רע לאזרחים שלו והוא בכלל לא רציונלי בכל הקטע עם פצצת אטום. זה הרי עושה לאיראן רק רע", ישבנו מאחוריו בשקט בלי לענות – הרי אנחנו לא באמת רוצים להכניס ראש בריא למיטה חולה – אבל אז הוא פנה אלי:

"מה אתה חושב על זה", שאל נהג המונית בקריצה לכיוון המראה.

"אני חושב שזה לא בתחום אחריותי, אינני ראש הממשלה", עניתי בתשובה מתחמקת.

בסופה של הנסיעה, הוריד אותנו הנהג ביעד ונפרד מאיתנו לשלום במילים חמות.

לאחר מחשבה קצרה, החלטתי לעדכן את משפחתי באופן מיידי אודות הנסיעה הזו.

למה לעדכן את המשפחה, תשאלו? הרי שיחה שכזו היא דבר נפוץ מאוד בימים טרופים אלו.

והתשובה: ליתר ביטחון – כי נהג המונית ממוצא איראני, והשיחה הפוליטית הזו התקיימה בצידו האחר של הגלובוס.

שבת שלום.

שלח מאמר זה באימייל שלח מאמר זה באימייל
הדפס מאמר זה הדפס מאמר זה

4 תגובות ל“מייפל סטורי”

  1. מאת elidaian:

    מחמם את הלב לשמוע שיש כאלה שחושבים ככה.
    השאלה האמיתית, שמתבקשת בכל פעם שיש סיפר כזה, היא "כמה מהאיראנים באמת חושבים ככה, וכמה מהם חושבים בדיוק להפך?"
    כי זה מה שבאמת יכול לעשות את השינוי מבחינתנו.

  2. מאת tsabar:

    לדעתי, רוב האיראנים חושבים ככה אבל מושתקים.

  3. מאת elidaian:

    הלוואי וזה ככה, גם אני רוצה לחשוב ככה.
    לצערי, אי אפשר לדעת.

  4. […] למי שאין סבלנות ורוצה כבר עכשיו לקרוא על חוויה אחת שעברתי בקנדה – כאן. […]

השארת תגובה