קטגוריות
מכתבים למגירה הציבורית

חוויותי מיום כיפור

יום כיפור החל אמש בשעה 16:55 לאחר שזללתי כמויות נכבדות של אוכל.

היה שקט מקסים ביום ראשון אחה"צ. הרבה יותר שקט מיום שישי אחה"צ, ובכל זאת בלי האווירה של יום שישי אחה"צ. לא יכול להסביר, יכול להיות שזו הרגשה פרטית שלי.

כשחזרתי מבית כנסת בערב היה אוויר טוב בחוץ, נקי יותר מבדרך כלל בגוש דן. הצטערתי על כך שלא עשיתי סיבוב קטן בחוץ לפני שחזרתי הביתה. נכחו על הכביש הרבה ילדים עם אופניים וגלגיליות, ומבוגרים שהולכים בזוּלה ומשגיחים עליהם.

בבוקר קמתי מוקדם והלכתי שוב לבית כנסת, בשביל לבלות בו את כמעט את כל היום. הייתה הפסקה של שעה לנוח בצהריים. היה לי את העונג לעלות לתורה מבלי שיזרקו עלי סוכריות. אולי התחשבו בי בגלל שאני צם. 🙂

מהבוקר שאלתי את עצמי מתי אתחיל להרגיש את הרעב משתולל בבטני, ועד הערב השאלה נשארה בעינה. הצום עבר בקלות, אפילו עד כדי כך שבערב חזרתי הביתה ולא הלכתי מיד לאכול.

שברתי את הצום עם תה מתוק.

בשעה 20:20 אכלתי לראשונה, שעתיים אחרי סיום הצום.

בגלגל"צ התחליו את השידורים בשעה 19:00 עם שעה עברית. בשעה 20:00 עברתי לשמוע 103FM וגיליתי שהשדרנים שם מכוונים על גלגל"צ, אחרת אני לא יכול להסביר את הסיבה לכך שיותר מ-4 שירים ששמעתי קודם בגלגל"צ שמעתי שוב ברדיו ללא הפסקה. בשעה ניתן לשמוע בערך 17 שירים, אז 4 שירים זהים זה הרבה.

לקחתי את הזמן, ובהזדמנות זו שהאתר מושבת עשיתי טיפול תקופתי לשרת (להלן: ניקוי אבק בתוכו ומאחוריו). לאחר מכן החזרתי אותו למקומו והדלקתי אותו. רק כעת, 22:45, הפניתי בחזרה את הדומיין אלי.

איך עבר עליכם יום כיפור? את מה ניקיתם אתמול מאבק, את המחזור או את האופניים?

המשך גלישה נעימה ושנה טובה.

קטגוריות
העולם מצחיק אז צוחקים כללי מכתבים למגירה הציבורית

אורי גלר, צא מהבית שלי

לא יודע איך זה, אבל בחודש האחרון נגמרו הסוללות ל-3 שעונים אנלוגיים (שעוני מחוגים) שיש ברשותי. סיפור אמיתי.

קטגוריות
כללי

מאגר ביומטרי

זה נכון שעד היום לא כתבתי כאן מה דעתי על המאגר הביומטרי, אבל זה רק כי חשבתי שהבלוגוספירה כתבה עליו מספיק.

לאחרונה עלתה בי המחשבה והחלטתי לכתוב כמה מילים על כך, לטובת החברים והידידים שלי שמידי פעם מבקרים פה אבל לא כ"כ גולשים בבלוגים אחרים.

כל מי שעוד לא מודע לחומרת הרעיון מוזמן לנווט אל:

המאגר הביומטרי זה לא פייסבוק, באתר נענע 10

המאגר הביומטרי, זיהוי פלילי, באתר נענע 10

עכשיו כשהבנתם למה צריך לעצור את החוק, כנסו לכאן והשפיעו.

אם זה נראה רע, נשמע רע, מדגדג רע, מדיף ריח של טינופת פוליטית ויש לזה טעם לוואי עכור של טובות הנאה לפוליטיקאים מסוימים, זה כנראה חוק האח הגדול.

קטגוריות
בקטנה מכתבים למגירה הציבורית

איפה הדלת

החיים.

החגים.

המשפחה.

העבודה.

הלימודים.

לו רק הייתי יודע איפה יציאת החירום מהחיים שלי (*), הייתי פותח את הדלת ושואף אויר סיגריה צח כזפת.

איפה הדלת הנסתרת שמאחוריה יש איזה סופשבוע רגוע בלי גלגל"צ, סתם קצת לנוח מהחיים שלי.

אפילו על ההתמכרות ההזויה שלי לפרוטוקול HTTP אני נאלץ לוותר בימים אלו, כמו גם על כתיבה בבלוג (יש הרבה מה לכתוב, אבל אין מתי).

* אין צורך לדאוג לי, אינני מתכוון להתאבדות או משהו. החיים יפים מידי. אני מתכוון לדלת הנסתרת שמאחוריה הכיתוב "ברוכים הבאים לכאן, פה הזמן עומד מלכת".

קטגוריות
נושאים מורכבים לאנשים פשוטים

קצת על גרביטציה וכוח ההתמדה, ועל כושר של טייסי קרב

בעקבות מותו בהתרסקות של סגן אסף רמון ז"ל, וההערכה כי הוא התרסק בעקבות איבוד הכרה, הביאה אותי לכתוב קצת על הנושא לטובת אלו שלא מבינים מה זה. אני לא אכתוב בשפה מדעית מידי, אני גם לא מומחה בעניין, אז תסלחו לי על אי הדיוקים. אשמח כמובן להערות והארות. (*)

כוח המשיכה – או ה"גרביטציה", זה הכוח שמחזיק אותנו צמודים לאדמה. הוא אחד מ-4 כוחות פיזיקליים בסיסיים ביקום. כוח המשיכה קיים בין כל שני גופים בעלי מסה. מסת כדור הארץ גדולה מספיק בשביל למשוך בנאדם ממוצע בכוח של 60-70 ק"ג, זה המשקל שלנו. גופים בחלל, שרחוקים מספיק מכדור הארץ, לא נמשכים אליו (כמעט. כוח המשיכה קיים עד קצה היקום, אבל יורד ביחס ריבועי למרחק). לכן המשקל בחלל הוא 0. כוח המשיכה על הירח הוא שישית מכוח המשיכה על כדור הארץ, מה שאומר שאותו בנאדם ישקול שם 10 ק"ג בלבד.

כוח ההתמדה הוא הכוח שגורם ללויינים לנוע במסלולם ללא צורך במנועים. זו הסיבה שאפשר לשגר לויין לחלל שישרת את האנושות במשך שנים רבות: מרגע שהוא מתייצב במסלולו, אפשר לכבות את כל המנועים והוא ימשיך במסלולו עד אין קץ. לא אכנס לכך שלויינים כן מושפעים מתנודות כאלו ואחרות ולכן צריכים מידי פעם "יישור", זו הסיבה שלאחר 20 שנה פחות או יותר, כל לויין "ימות".

כנגזרת מכוח ההתמדה יש את הכוח הצנטריפוגלי. מי שפעם ערבב במהירות את הסוכר בכוס תה וראה שגובה המים באמצע הכוס נמוכים מהגובה בצדדים, היה עֵד לתופעה הזו. נסו לשים ליטר מים בדלי ואז להרים את הדלי בסיבוב מעגלי ותווכחו שהמים לא ישפכו עליכם. אם אתם זזים הצידה בזמן נסיעה בסיבוב, אתם מרגישים בעצמכם את הכוח הצנטריפוגלי. מכונית שמתהפכת בסיבוב בעצם הייתה נתונה לכוח צנטריפוגלי חזק מידי (ולכן צריך להאט לפני פניות). אופנוען שנוטה על צידו בזמן נסיעה בסיבוב לא "נופל" אל הכביש בגלל הכוח הצנטריפוגלי.

כדור הארץ, וכן שאר כוכבי הלכת, מסתובבים במסלולם סביב השמש בגלל כוח המשיכה של השמש (שבגללו הם לא "נזרקים" מהמסלול המעגלי אל החלל) וכוח ההתמדה – הכוח הצנטריפוגלי (שבגללו הם לא "נופלים" אל השמש).

עד כאן ההקדמה. עכשיו אתאר את הקשר לתאונות מטוסים ואיבוד הכרה.

במצב סטטי על פני כדור הארץ, קבוע עוצמת המשיכה של כדור הארץ נקרא g, ועלינו פועל כוח g יחיד. בחלל יש 0 כוחות g, על הירח 1/6g וכו'.

קטגוריות
כללי מכתבים למגירה הציבורית

קוצים של יהודי

בזמן שאני אעמוד בבית הכנסת ואתפלל אל זה שברא אותי, ואבקש את סליחתו על כל השטויות שעשיתי השנה (ועשיתי הרבה), לא אוכל לשאת את המחשבה על כך שהשארתי בבית מחשב דולק ומחובר לאינטרנט כדי לשרת יהודים שלא צמים ביום כיפור.

אי לכך ובהתאם לזאת, אני מתכוון לסגור את האתר שלי ולכבות את השרת בראש השנה וביום כיפור, ולהפנות את הגולשים לעמוד הזה, שבו השארתי את אותה ההודעה.

הזמנים שבהם האתר יושבת:

ראש השנה: החל מיום שישי, ערב ראש השנה, 18/9/09 (כ"ט באלול תשס"ט) בשעות הצהריים, ועד יום ראשון, 20/9/09 (ב' בתשרי תש"ע) בשעות הלילה – מוצאי החג.

יום כיפור: החל מיום ראשון, ערב יום כיפור, 27/9/09 (ט' בתשרי תש"ע) בשעות הצהריים, ועד יום שני, 28/9/09 (י' בתשרי תש"ע) בשעות הלילה – מוצאי החג.

אינני יכול להתחייב על השעות המדויקות בהם האתר יהיה סגור. מה גם שבלילה שבין 26 ל-27 בספטמבר יוזז השעון שעה אחורנית.

"בראש השנה יכתבון, וביום צום כיפור יחתמון… מי יחיה ומי ימות, מי במים ומי באש, מי ינוח ומי ינוע, מי ישלו ומי יתיסר, מי ישפל ומי ירום" (מתוך סילוק, בתפילת יום הכיפורים)

זאת ההזדמנות שלי לאחל לכם שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה, כמו גם ההזדמנות לבקש את סליחתם של אלו שאולי פגעתי בהם מבלי דעת.

"על חטא שחטאנו לפניך בבלי דעת, ועל חטא שחטאנו לפניך בביטוי שפתיים" (מתוך וידוי, בתפילת יום הכיפורים)

בעז.

קטגוריות
בקטנה העולם מצחיק אז צוחקים לינוקס וקוד פתוח

מערכת הפעלה גוש קטיף

ישבתי לי בקניון עם מחשב נייד על עוד איזה עבודה משעממת לאוניברסיטה, מחכה ל-2 חברים.

הם הגיעו ללא שום אזהרה מוקדמת וראו אותי שקוע בפעילות.

אחד מהם לא מבין הרבה במחשבים, הסתכל במבט מוזר על המחשב ואמר "זה לא וינדוס, נכון"?

עניתי לו בשיא הטבעיות: "זאת מערכת הפעלה גוש קטיף".

"מערכת הפעלה גוש קטיף", שאל, "יש דבר כזה"?

"זה לינוקס", עניתי, "מערכת הפעלה ללא חשש תולעים ומזיקים, ללא חשש ערלה, ואפילו בהשגחת הרבנות עזה".

קטגוריות
כללי שינויים בהרגלי הצריחה

קונים כחול לבן

קיבלתי באופן אישי אימייל המזמין אותי להצטרף לקמפיין "קונים כחול לבן" באינטרנט.

מתוך המכתב:

"הרעיון העומד מאחורי הקמפיין הוא יצירת תו "כחול לבן", אותו יעדיפו צרכנים, וירצו היצרנים לאמץ.

התו מוענק לכל עסק אשר בו מעל 35% מעלויות הייצור נשארות בישראל, וישנו הליך מסודר לבחינת העסקים המשתתפים.

מהלך כזה, יגרום ליותר כסף ישראלי להישאר בישראל, ובתורו – לפיתוח התעשייה המקומית, ויצירת מקומות עבודה נוספים.

כשכירים ובעלי עסקים – כולנו מבינים את המשמעות הכלכלית של העדפת מוצרים כחול – לבן, ואת השפעתה באופן ישיר ועקיף עלינו, על מקום עבודתנו, ועל האנשים שסביבנו.

כדי להניע את כדור השלג – דרושה תמיכה ציבורית רחבה ככל האפשר לקמפיין."

השאלה שצריכה להישאל היא כמובן איזה עידוד מקבלים מהמדינה בעלי העסקים שבוחרים להצטרף לפרויקט, או שמא שוב הממשלה משאירה את הציונות לעם בעוד היא עסוקה בטיסות לחו"ל.

כציוני (ולפעמים קצת ציני), אין לי שום בעיה להיענות לבקשתה המנומסת של השולחת ולבקש מכם: בחג הזה (ועדיף גם באילו שאחריו) תקנו כחול לבן. זה באמת לטובתינו. אין פה שום פרסומת לחברה כזו או אחרת, אלא רק לכלכלה הישראלית, שכמו תמיד נמצאת בבעיה.

בתור מישהו ש(חושב ש)מבין קצת בכלכלה אני אומר: זה אולי עולה שקל יותר, אבל תורם המון לכלכלה.

חג שמח.

האתר הרשמי של הקמפיין

קטגוריות
העולם מצחיק אז צוחקים

לפעמים זה נוחת עלי

אני לא יודע אם גם עליכם נוחתת לפעמים הרגשה כזאת, אבל מידי פעם נוחתת עלי ההרגשה שאני חייב לחסל מישהו. חייב.

זה בא לי בעיקר בקיץ, ההרגשה הזו. ואז אני מחפש את הקורבן.

בד"כ הקורבן התורן קרוב אלי מספיק ומהר מאוד אני יכול לבצע את זממי.

כשזה נוחת עלי, אני מתקשה לעצור את עצמי. ההרגשה שבא לי להרוג מישהו, חזקה ממני.

הרבה פעמים בקיץ נוחתת עלי התחושה הזו, שאני חייב להרוג מישהו, ומהר. עדיף ממש עכשיו. בחורף, ההרגשה הזו נדירה מאוד. יכול להיות שזו הלחות האיומה של גוש דן בקיץ, שגורמת לכולם להיות דביקים ומגעילים, וזו באמת סיבה טובה לחשוב שלילי על החיים.

אחרי שאני מחסל מישהו שמעצבן אותי, אני יודע שאני יכול להירגע ולשבת קצת עם עצמי וליהנות מגלגול המחשבה על עצם החיסול. בדקות הקרובות אף אחד לא יטריד אותי. מי שיעז – יחוסל גם הוא.

בד"כ, כשמגיעה אלי ההרגשה הזו, זה באמת מסתיים במוות. לפעמים לא. אבל כשהקורבן מצליח לברוח ממני, אני יודע שאני בבעיה. לפעמים יעד החיסול בורח רחוק ואין לי מה לעשות, ולפעמים אני מנסה לרדוף אחריו, להשיג אותו ו… לחסל בלי רחמים.

זה צורך נפשי, שיטת החיסולים הזו. זה גם צורך גופני. זה בוער לי בעורקים ובכל כלי הדם, הצורך לחסל מישהו לפני שהוא יגמור אותי.

אנשים שראו אותי פעם בפעולה, אמרו שהשב"כ צריך ללמוד ממני על חיסול ממוקד, ועל איך מנקים את זירת הרצח בלי להשאיר עקבות.

קטגוריות
כללי מכתבים למגירה הציבורית

אל "תיידעו" אותי, אני כבר יודע

מידי פעם דואגים החברים לשלוח לי תזכורות לתאריכים יפים.

הנוסח די אחיד וחוזר על עצמו כל כמה חודשים, עם שינויים מינוריים במספרים, ותמיד הדאגה הזו של "שלח לחבריך כי לא נחיה עד הפעם הבאה שהתאריך הזה יופיע".

אני יודע, בעוד יומיים יהיה ה-9/9/09.