אנטישמיות

"הם שונאים אותנו ואפילו לא יודעים למה".

למה, בעצם?

כולם יודעים שבבית הספר יש שני סוגי תלמידים שכולם בכיתה אוהבים לשנוא: את אלה שאוהבים תמיד להציק, ואת אלה שמקבלים 100 בכל המבחנים בלי להתאמץ ללמוד.

מי שטוען אחרת, מנסה להסתיר את הסיבה האמיתית.

בתחילת המלחמה באוקראינה לפני כמעט 5 שנים, התנפנפו פה בקנדה דגלי אוקראינה עם הכחול וצהוב לאות הזדהות עם אוקראינה המותקפת. בתחילת המלחמה במזרח התיכון אחרי טבח 7/10 התנפנפו פה דגלי "פלשתין" לאות הזדהות עם…

למה, בעצם?

כשרוסי פוגש אוקראיני בקנדה, הם יכולים אולי להתווכח על פוליטיקה והעמדה הניצית של פוטין כלפי המערב, אבל בשום שלב אף רוסי לא ינסה להרוג אוקראיני סתם ככה, רק בגלל שהוא אוקראיני. עם יהודים זה לא אותו דבר, ולא רק ערבים מעזה היו מתים להרוג את כל היהודים פה אם רק היו יכולים.

למה, בעצם?

יש פה מפות ארץ ישראל (השלמה) בצבעי אבטיח על סוודרים ועל מכוניות, גרפיטי על קירות עם נאצות לישראל, דגלי "פלשתין", הפגנות קולניות ועוד פשעי שנאה ליהודים עד היום. דגלי אוקראינה כבר מזמן יצאו פה מהאופנה.

למה, בעצם?

ישנם הרבה צבאות רשע בעולם, ויחד עם זאת יש רק צבא אחד בעולם שלמרות שהוא מנסה להימנע מלהרוג חפים מפשע, כל חייל בצבא הזה נחשב פושע מלחמה. כן, גם השקמיסט ומזכירת המפקד. זה הגיע למחוזות האבסורד כשגורמים איסלמיסטים הקימו אתר בשם find idf soldiers עם רשימה שחורה של שמות של אזרחים קנדים ששירתו בצה"ל (גילוי נאות: אני מכיר אישית כמה שמות).

למה, בעצם?

אחרי הטבח בעוטף עזה, ישראל שלחה את התושבים בעוטף ובצפון לנופש כפוי באזורים בטוחים יותר כדי לשמור על חייהם, כמו כל מדינה נורמלית בזמן מלחמה. בעזה לעומת זאת, חמאס מסתתר מאחורי האוכלוסיה כדי שישמשו לו מגן אנושי, אבל ישראל מואשמת בפשעי מלחמה.

למה, בעצם?

על פי חוקי המלחמה, בבתי ספר ובבתי חולים אסור לפגוע. אלו מקומות אזרחיים בבירור, שמוצבים מחוץ לתחום – הרי מי דמיין שחברה כלשהי תאפשר לוחמה מתוך בתי החולים שלה כשכתבו את חוקי המלחמה. חמאס וחיזבאללה תוקפים את ישראל מתוך בתי ספר ובתי חולים, ומסתירים כמויות נשק עצומות בבתים אזרחיים. אלו פשעי מלחמה שמיועדים לפגוע באזרחים ישראלים (כשלעצמו פשע מלחמה). ישראל לא בוחרת בלוחמה כזו אלא נגררת לתוכה, אבל חוטפת את כל הביקורת הבינלאומית.

למה, בעצם?

כשטיל חות'י פוגע בנמל התעופה של ריאד (כי לשם הוא כוון), או טיל רוסי פוגע בבית חולים בקייב (כי לשם הוא כוון), העולם מגיב בפיהוק ואיזה "נו טוב, במלחמות נהרגים גם אזרחים חפים מפשע". כשיש אזרח הרוג שישב ליד חמאסניק פושע מלחמה שחדר לישראל ב 7/10 ועכשיו מתערבב בכוונה באוכלוסיה האזרחית (מי יודע אם חפים מפשע או לא), חדשות כל העולם מקבלות כותרות מתפרצות.

למה, בעצם?

בתור אזרח קנדי, אף אחד בשום מקום בקנדה ובעולם לא ישקול להאשים אותי במדיניות ההגירה של הממשלה הקנדית. אבל בתור יהודי אני אחראי על "פשעי המלחמה" שהממשלה שלי (שלי?!) מבצעת.

למה, בעצם?

זה לא סוד שהעולם בחר בנו, היהודים. בין אם תאמינו שאלוהים בחר בנו ובין אם לא תאמינו בכלל בקיומו, העולם אובססיבי לגבי ישראל (תשאלו את הלל נוייר). האובססיביות הזו אינה רציונלית בשום צורה, הואיל ו"פשעי המלחמה" של ישראל אינם גרועים יותר משל החמאס, איראן, רוסיה, סין, או צפון קוריאה. ובכל זאת, היחס לישראל הוא שונה לחלוטין.

למה, בעצם?

ארגוני BDS חרמות ולחצים על ישראל הם דבר כל כך מקובל פה. הטמבלים הצליחו להעביר את מפעל סודה סטרים מאזור יהודה ושומרון, איפה שהוא העסיק פועלים פלשתינים, לתוך שטח ישראל של 1948, בלי כאב הראש של לנסות להיות גשר לשלום. עם זאת, אין פה ארגוני חרם צרכנים על מדינות אחרות בעולם, אפילו שכולם יודעים דבר או שניים על עבדות וסחר בילדים במדינות העולם המתפתח.

למה, בעצם?

ישנם הרבה אנשים טובים, מלומדים, אקדמאים, שאין להם שום קשר ליהודים או לישראל. לכאורה לא אמורות להיות להם דעות מוטות לגבי מדינה או עם שאין להם איתם שום עסק. ובכל זאת, מסיבה שאינה מובנת לגמרי, הם אנטישמים בצורה מבחילה.

למה, בעצם?

ישראל עזבה את עזה בשנת 2005. יצאה עד הסנטימטר האחרון. לכאורה, כמו שהבטיחו בעיתוני אותה התקופה, עזה עומדת להפוך ל"סינגפור של המזרח התיכון" (כאילו שישראל מנעה זאת מהעזתים עד אותו זמן). במקום להשקיע את מיליארדי הדולרים שהעולם שפך עליהם (למה, בעצם?) בבניה, חינוך, רווחה, רפואה, תעשייה וכו', הם בחרו להשקיע במנהרות. זו לא "פעולת ייאוש" של מחבל מסכן שלא שפר עליו גורלו, אלא מהלך התקפתי מתוכנן שלקח שנים של התארגנות. השנאה ליהודים יותר חזקה אצל העזתים מהאהבה לילדים שלהם.

למה, בעצם?

בכל מקום בעולם שיש מלחמות, יש גם פליטים. פליט כהגדרתו לפי האו"ם מבקש מקלט במדינה (הבטוחה) הראשונה שאליה הוא מגיע. עם הזמן, הפליט יהפוך לתושב המדינה וגם לאזרח, ואת המעמד הזמני הוא לא יוכל להוריש לילדיו. יש רק חריג אחד בכל העולם – פליטי מלחמת העצמאות שברחו מארץ ישראל למדינות ערב. גם אחרי 78 שנים, הפליטים המסכנים לא מורשים להתערבב עם אחיהם הערבים במדינות שקיבלו אותם כי "אוטוטו צבאות ערב גומרים עם היהודים וכולם חוזרים הביתה". לפני כמה שנים פגשתי סטודנטית שהזדהתה כ"פלשתינית". "מאיפה את?" שאלתי. חשבתי שתגיד חברון, שכם או אולי עזה. היא ענתה שהיא מכווית. "אז למה פלשתינית"? התעניינתי. "כי אבא שלי ברח מישראל ב1948", הייתה תשובתה. אפילו לא גורש בכוח. למה הערבים במזרח התיכון לא מאזרחים את "האחים המסכנים" שלהם? ולמה זה נשמע נורמלי למישהו שיש כזה מושג "זכות השיבה", בזמן שלצאצאי היהודים שגורשו ממדינות ערב בשנות ה-50 אין שום זכויות במדינות המוצא?

למה, בעצם?

בהרבה מקומות בעולם אפשר לדעת מי היו הקולוניאליסטים של האזור על פי שפת הדיבור. בדרום אמריקה מדברים ספרדית ופורטוגזית, כי היבשת הייתה קולוניה של ספרד ופורטוגל. בצפון אמריקה, אוסטרליה וניו זילנד מדברים אנגלית בגלל שהאזורים היו קולוניות בריטיות. בחלקים מאפריקה מדברים צרפתית כי היבשת הייתה תחת כיבוש צרפתי. על פי ההיגיון, הציונות הייתה אמורה להיות מוערכת בעולם בתור הפרוייקט הדה-קולוניאליסטי הגדול ביותר בעולם. למרות זאת, רק את ישראל – בו העם הילידי חזר למולדתו ולשפתו המקורית – מאשימים בקולוניאליזם.

למה, בעצם?

כשהגענו לקנדה לפני 11 שנים, ביקשנו לחיות חיים שקטים שבהם עובדת היותנו יהודים תהיה מקסימום שיוך קהילתי. מאז טבח 7/10 לפני 3 שנים, עובדת היותנו יהודים שקולה לאות קין על המצח.

כמו יונה הנביא, מהגורל שלנו אין איך או לאן לברוח. אנחנו יהודים גם אם נכחיש. אנחנו נשאר יהודים גם אם ננסה להיות הכי רחוקים מישראל, מהיהדות, מהשפה העברית, או מההיסטוריה שלנו. רבים מיהודי גרמניה של שנות ה-30 היו "יותר גרמנים מהגרמנים", אבל גם חלק מהפתרון הסופי.

האנטישמיות לא הומצאה אתמול, ואינה נובעת מ"פשעי מלחמה" ישראלים לכאורה. אנטישמיות הייתה נפוצה בעולם גם לפני שישראל הייתה קיימת, והיום ברור לכל מי שעיניו בראשו שאנטי ציונות היא אנטישמיות במסווה – כי סתם לשנוא קבוצה אתנית זה לא פוליטיקלי קורקט.

התשובה לאנטישמיות לעולם לא יכולה להיות התרפסות בפני הגויים. אל לנו לחשוב שאם נהיה כמוהם ונתנהג כמוהם הם אולי יאשרו לנו לחיות. כמו עם כל הפרעה אובססיבית, צריך למתוח גבול ולהבהיר שישנם דברים שאינם מקובלים.

כך או כך, קנדה חודלת להיות מקום בטוח ליהודים. לא סתם יש עליה בכמות העולים מקנדה לישראל תוך כדי מלחמה. ישנם כאלו שחושבים שישראל זה אזור מלחמה ולא בטוח לחיות בו, אבל בשבילנו כיהודים, להרגיש שנואים זה לא דבר חדש. האפשרות של יהודים להילחם בחזרה על חייהם זה החידוש האמיתי, וזה מה שאומות העולם שונאים במדינת ישראל.

לפני כ-3,300 שנים בקירוב נכתבה התורה. כבר אז היה ידוע שהיהודים הם אחרים, ושעשו שונא ליעקב, או בלשונו של בלעם (במדבר כ"ג): "הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב". כבר אז ישראל הייתה מקום שכל העיניים היו נשואות אליה, ובלשונו של משה (דברים י"א): "ארץ אשר ה' אלהיך דרש אתה תמיד עיני ה' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה". היהודים הם העם היחיד בהיסטוריה שנזרק לגלות ראשונה וחזר לארצו אחרי 70 שנה, נזרק לגלות שניה, עבר רדיפות אינסופיות במשך 2000 שנה ואז חזר עוד פעם לערש מולדתו. ולא רק חזר לארץ הולדתו, אלא חידש שפה מתה אחרי 1900 שנים, הקים מדינה משגשגת מאפס כמעט בלי עזרה מבחוץ, הפך מדבר צחיח למקום ראוי למגורים, וביצות וקדחת למרכז עולמי לטכנולוגיה וחדשנות.

מי שלא מבין ממה נובעת אנטישמיות הוא או עיוור, או טיפש, או שניהם. ההיסטוריה חוזרת על עצמה. השבוע נציין 88 שנים לליל הבדולח בגרמניה. ליל הבדולח של אירופה כולה מתרחש לנגד עינינו ממש עכשיו, וגם תורה של קנדה מתקרב. כששאלתי בין החבר'ה איזו עיר בקנדה תהיה הראשונה להחיל חוקי שריעה, נזרקו באויר שמות ערים, אבל לאף אחד לא נפלה הלסת מעצם השאלה. אם אתם ישראלים וחושבים לעזוב את הארץ, תחשבו שוב. גם אני חושב שוב.