כמנהגי שהפך פחות-או-יותר קבוע מאז שפתחתי את האתר הזה, אני מעדכן אתכם על שינויים במראה האתר. אני לא מתכוון לעיצוב הבלוג, אלא למראה החיצוני (בבחינת "אל תסתכל בתוכן האתר, אלא איך הוא נראה מבחוץ").
קטגוריות
קטגוריה: מכתבים למגירה הציבורית
כמה דברים קטנים על איכות הסביבה של הכדור שלנו, שאולי אתם לא יודעים אבל חשוב שתדעו.
מכוניות ירוקות
העולם עובר (או לפחות כך אומרים) למכוניות ירוקות המונעות באמצעות סוללות (מצברים). מצברים של מכוניות חשמליות שוקלים כמה מאות ק"ג ובכך מעמיסים על כמות האנרגיה הדרושה להנעת הרכב. כלומר יותר אנרגיה מתבזבזת על כלום. זה נכון גם לגבי מכוניות כיום: אם אדם נוסע לבד ברכב, המשמעות היא שרוב הדלק הנצרך מתבזבז על הסעת כלי במשקל טון ממקום למקום, בעת שהאדם עצמו ושאר חפציו המיטלטלים הדרושים לו, שוקלים פחות מ-100 ק"ג.
מכוניות חשמליות יכולות כיום לנסוע עד 100 ק"מ ללא מילוי של מצברים. אם תתכננו נסיעה לאילת, סביר להניח שבמקום לחכות ב-4 תחנות שונות לטעינת המצברים תעדיפו את האפשרות המהירה של החלפת המצבר. אם לפני כמה ימים קניתם רכב חדש עם מצברים חדשים, האם תהיו מוכנים להחליף אותם במצברים משומשים?
"תביא איזה 200 פָּקֶטוׂת"
"חכה שניה, אני בדיוק מָסְנִיף"
"עוד 300 פקטות ואני גומר את הלילה"
"אבל אסור שזה ידלוף, אלה פרטים חסויים"
"יש לך חומר מעניין?"
"שלח לי, מה יש לך? שתף אותי"
"אח שלי, איזה עולם יפה"
אז זהו, הסיפור ביני ובין אקספון 018 נגמר לבינתים, לצערי.
הכל התחיל לפני קצת יותר משנה כשחיפשתי חברת תקשורת כדי לחתום איתה על חוזה לטלפון ביתי. בתום חיפושים הגעתי לחברת אקספון וקיבלתי מספר טלפון עם קידומת 078.
ההצעה הייתה טובה, השירות היה טוב, היחס אישי, הכל סבבה. רק דבר אחד ידעתי: השירות מוגדר כניסוי שיווקי, ולאקספון אין רישיון קבוע ממשרד התקשורת. זה היה בתקופה אחרי שלקוחות בזק בינלאומי קיבלו הודעה שהופסק הניסוי של בזק בינלאומי (היה להם אז קידומת 074), ולכן ידעתי שניסוי כזה עלול להיגמר ולא להפוך לקבוע.
קטגוריות
גשם
* בילדותי בבית הורי, גרנו בקומה יותר גבוהה מעמוד התאורה ברחוב, ובלילות גשומים הייתי פותח את התריס ומבעד לחלון הזכוכית הייתי מסתכל על גב המנורה ורואה את טיפות הגשם מתחת למנורה מחזירות את אורהּ, ותחתיה מכוניות נוסעות בגשם הניתך על הכביש. מחזה יפה. הגשם מחזיר אותי קצת לילדותי – אני נזכר בזה הרבה פעמים כשיש גשם (הייתי כותב "כל פעם שיש גשם", אם זה רק היה נכון 🙂 ).
* היום פתחתי את התריס בזמן הגשם. אין לי מנורת רחוב מעבר לחלון, וגם אם הייתה – היום אני גר בקומה כזו שהיא הייתה מאירה עלי. היום יש לי את הקקטוסים שלי. הסתכלתי על האדמה באדניות, שואבת אל תוכה את טיפות הגשם. הריח של האדמה הרטובה תמיד עושה לי טוב. אני יכול לעמוד ולהסניף את האוויר דקות ארוכות.
* כבר כמה שנים שאין הרבה גשם, ותמיד אני צוחק שאף פעם לא יורד עלי גשם. דוגמא: אני מחכה לאוטובוס בתחנה ואין גשם, עולה לאוטובוס ואז מתחיל הגשם, לפני שאני מגיע ליעדי שוב מפסיק הגשם. כבר שנתיים לפחות שלא פתחתי מטרייה. אשתי היא בדיוק ההיפך – הגשם תמיד תופס אותה לא מוכנה.
לאחרונה מתרבה התופעה של ילדים ובני נוער שמסתובבים ברחובות ובאוטובוסים עם כל מיני רעשנים מוזרים שמפיקים צלילים מוזרים עוד יותר והם לגמרי חושבים שהם שומעים מוסיקה. אולי – אני מידי פעם עוד תוהה – אולי הם אפילו מאמינים שהם שומעים מוסיקה טובה.
כמובן שיקומו עלי המוני אנשים (ובעיקר ילדים ובני נוער) ויטענו כלפָי שאני לא מבין כלום. ואולי, בהסתברות גדולה כמעט כמו ההסתברות שאזכה מחר בלוטו (על אף שלא מילאתי טופס ואין מחר הגרלה), הם אפילו צודקים.
לא שאני טוען, חלילה, שהצדק אצלי והמוסיקה שאני שומע היא המוסיקה שנחשבת איכותית בכל קנה מידה. זה הרי עניין של טעם, ולא אוסיף יותר ממה שכבר כתבתי בעבר. אבל בואו נשים לרגע את התוכן/מקצב/טעם אישי בצד, ונחשוב על בעצם מהי המוסיקה ואיך נגיד שהיא טובה בצורה כזו שגם מי שטעמו שונה משלנו יווכח שאנחנו שומעים מוסיקה טובה.
היעדר כרוני של זמן + הרצון לקרוא את מה שכותבים חברי לבלוגוספירה, הביא אותי למסקנה שאין מנוס מקורא RSS.
אם אין זמן, או שוכחים, פשוט לא נכנסים לאתרים באינטרנט, וכך עם השנים ושינויי העניין בחיים, מפסיקים להתעדכן ממקומות שכבר לא מעניינים.
אבל באוטוסטרדת המידע קשה להישאר מעודכן באמת מכמות הולכת וגוברת של מקורות מידע. פעם זה היה הסימניות/מועדפים, היום זה RSS.
בכלל, יש לי סלידה מריסוסים גם בגלל שהתוכנה הראשונה שהתקנתי לקריאת ריסוסים הייתה כ"כ דפוקה ולא נוחה, ומשום מה חשבתי שככה זה נראה. גם התוכנה שהתקנתי בתחילת השבוע לקריאת RSS קרסה אחרי כל עדכון, והחלטתי לתת צ'אנס אחרון לריסוסים שהפעם (כנראה) צלח. עוד נראה מה ילד יום.
אז השבוע הצטרפתי אל חלקכם, אלו שמתעדכנים תדיר מה חדש אצלי ובנוסף בעלי בלוגים, וגם אני עכשיו מתעדכן מה חדש אצלכם. מהיום אני לא צריך להיכנס "ידנית" מידי פעם לאתרכם ולבדוק מה חדש (נכון שזה לא נשמע טוב? זו עוד סיבה לא לאהוב ריסוסים).
וכן, העובדה שגם באו"פ התחילו לעדכן עם RSS עזרה לי להשתכנע.
לאה – תראי את העניין כסגור. את בפנים.
יצאתי עם תווי השי שאשתי ואני קיבלנו לחג לקנות כמה ממוצרי היסוד החיוניים לביתינו הקט.
אף פעם לא חשבתי שהתלושים האלו הם מציאה, אבל עכשיו אני יודע שהרשתות שמנפיקות אותם הן עוד פחות.
קטגוריות
חוויותי מיום כיפור
יום כיפור החל אמש בשעה 16:55 לאחר שזללתי כמויות נכבדות של אוכל.
היה שקט מקסים ביום ראשון אחה"צ. הרבה יותר שקט מיום שישי אחה"צ, ובכל זאת בלי האווירה של יום שישי אחה"צ. לא יכול להסביר, יכול להיות שזו הרגשה פרטית שלי.
כשחזרתי מבית כנסת בערב היה אוויר טוב בחוץ, נקי יותר מבדרך כלל בגוש דן. הצטערתי על כך שלא עשיתי סיבוב קטן בחוץ לפני שחזרתי הביתה. נכחו על הכביש הרבה ילדים עם אופניים וגלגיליות, ומבוגרים שהולכים בזוּלה ומשגיחים עליהם.
בבוקר קמתי מוקדם והלכתי שוב לבית כנסת, בשביל לבלות בו את כמעט את כל היום. הייתה הפסקה של שעה לנוח בצהריים. היה לי את העונג לעלות לתורה מבלי שיזרקו עלי סוכריות. אולי התחשבו בי בגלל שאני צם. 🙂
מהבוקר שאלתי את עצמי מתי אתחיל להרגיש את הרעב משתולל בבטני, ועד הערב השאלה נשארה בעינה. הצום עבר בקלות, אפילו עד כדי כך שבערב חזרתי הביתה ולא הלכתי מיד לאכול.
שברתי את הצום עם תה מתוק.
בשעה 20:20 אכלתי לראשונה, שעתיים אחרי סיום הצום.
בגלגל"צ התחליו את השידורים בשעה 19:00 עם שעה עברית. בשעה 20:00 עברתי לשמוע 103FM וגיליתי שהשדרנים שם מכוונים על גלגל"צ, אחרת אני לא יכול להסביר את הסיבה לכך שיותר מ-4 שירים ששמעתי קודם בגלגל"צ שמעתי שוב ברדיו ללא הפסקה. בשעה ניתן לשמוע בערך 17 שירים, אז 4 שירים זהים זה הרבה.
לקחתי את הזמן, ובהזדמנות זו שהאתר מושבת עשיתי טיפול תקופתי לשרת (להלן: ניקוי אבק בתוכו ומאחוריו). לאחר מכן החזרתי אותו למקומו והדלקתי אותו. רק כעת, 22:45, הפניתי בחזרה את הדומיין אלי.
איך עבר עליכם יום כיפור? את מה ניקיתם אתמול מאבק, את המחזור או את האופניים?
המשך גלישה נעימה ושנה טובה.
לא יודע איך זה, אבל בחודש האחרון נגמרו הסוללות ל-3 שעונים אנלוגיים (שעוני מחוגים) שיש ברשותי. סיפור אמיתי.