בהגיעי עם הטפסים לתחנת הלוטו הקרובה לביתי, המוכר שמח להודיע לי שזכיתי.
מתוך התנ"ך, ספר בראשית, פרק א', המדבר על יצירת העולם (מצוטט מהאתר של מכון ממרא):
יד וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יְהִ֤י מְאֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַיּ֖וֹם וּבֵ֣ין הַלָּ֑יְלָה וְהָי֤וּ לְאֹתֹת֙ וּלְמ֣וֹעֲדִ֔ים וּלְיָמִ֖ים וְשָׁנִֽים׃ טו וְהָי֤וּ לִמְאוֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ טז וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִ֔ים אֶת־שְׁנֵ֥י הַמְּאֹרֹ֖ת הַגְּדֹלִ֑ים אֶת־הַמָּא֤וֹר הַגָּדֹל֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַיּ֔וֹם וְאֶת־הַמָּא֤וֹר הַקָּטֹן֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַלַּ֔יְלָה וְאֵ֖ת הַכּֽוֹכָבִֽים׃ יז וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָֽרֶץ׃ יח וְלִמְשֹׁל֙ בַּיּ֣וֹם וּבַלַּ֔יְלָה וּֽלְהַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֣ין הַחֹ֑שֶׁךְ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ יט וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם רְבִיעִֽי׃
פעם ב-28 שנים, ביום רביעי (שיוצא ב-7 באפריל במאה ה-19, ב-8 באפריל במאות ה-20 וה-21, וב-9 באפריל במאה ה-22), ע"פ האמונה היהודית השמש חוזרת למקומה המקורי בעת יצירתה ע"פ התנ"ך, והיהודים מברכים את "ברכת החמה". זה קורה בעוד 3 שבועות, בערב פסח (8/4/09).
כשחיפשתי מקורות יודעי דבר בגוגל לדעת יותר על ברכת החמה נתקלתי בהרבה מקומות שבהם אומרים שברכת החמה יוצאת בערב פסח ולכן יבוא המשיח בקרוב. אציין שאין לי דעה בעניין, ולכן אני נמנע מלהביא קישורים.
תמיד אני מעדיף לקרוא את ויקיפדיה, שם משתדלים הכותבים והעורכים להביא רק את העובדות ולסנן את הדעות האישיות.
אז מה זה המחזור של 28 שנים? כל אסטרונום מתחיל יודע שלשמש יש מחזור של 11 שנים.
מהפכות תקשורת… כן… נושא שהולך ותופס תאוצה עם כל מהפכה:
לטלפון הקווי לקח למעלה מ-100 שנים להיכנס לכל בית.
למחשב האישי לקח 25 שנים להיכנס לכל בית.
לטלפון הסלולרי לקח 15 שנים להיכנס לכל בית.
לאינטרנט לקח פחות מ-10 שנים להיכנס לכל בית.
הדקו חגורות ותתכוננו למהפכה הבאה – היא תקרה בין לילה.
הזיה הזויה
המוח שלי כנראה צריך טיפול מיוחד. אני חי באשליות. הנה דוגמא:
אחרי הדחת אחד המתמודדים המפורסמים של "האח הגדול VIP", או אחרי הגמר שלהם, יצא המפורסם X מהבידוד בבית האח הגדול ובפרצוף רציני לחלוטין יביט אל המצלמות וישאל את האנשים מסביבו אם גלעד שליט חזר הביתה.
אם הוא יקבל תשובה שלילית, אז מול 40% רייטינג הוא יגיד לעם כשפניו אל המצלמה: "גלעד צריך אתכם. קומו מהכורסאות וצאו לרחובות".
אבל כאמור ההזיות שלי לא מעניינות את אף אחד, וגלעד עוד לא השיג 40% רייטינג.
כבר 995 ימים, ואין יום שעובר בלי שאני חושב עליו. האם קר לו הלילה, כש-13 מעלות שוררות ברחובות עזה?
* גילוי נאות: מעולם לא ראיתי ולו דקה מסכנה של האח הגדול, אבל אני כל היום שומע על זה מכל מקום סביבי (עיתון, רדיו, חברים וכו').
בכתבה הראשונה על מבנה רשת האינטרנט כתבתי על כתובות IP ואני רוצה להרחיב על חבילות המידע המועברות ברשת.
בלי לרדת לעומקם הטכני של הפרטים, כל חבילת מידע שנשלחת ברשת האינטרנט מכילה:
* כתובת מקור (כתובת השולח)
* כתובת היעד (כתובת הנמען)
* פורט מקור
* פורט יעד
* מספר החבילה
* בדיקת תקינות החבילה
(יש עוד כמה פרטים טכניים שנשלחים בדרך, לקריאה נוספת לחצו כאן).
בכתבה הקודמת כיסיתי את מבנה רשת האינטרנט. אנסה לכסות את מבנה רשת הטלפוניה ועל ההבדלים ביניהם (רשת הטלפון של בזק, לא של הוט ולא של מפעילים אחרים על תשתית האינטרנט).
אמר לי פעם מישהו חכם: "רשת הטלפוניה היא רשת חכמה עם מכשירי קצה טפשים, ורשת האינטרנט היא רשת טפשה עם מכשירי קצה חכמים".
בעיית אבטחה חמורה נתגלתה אמש, כאשר צרור המפתחות של א.ב.ג.ד.ה.ו. מנחם הלך אתמול לאיבוד בקניון המקומי.
ככל הנראה צרור המפתחות נפל מכיסו בעת שהוציא את הארנק לשלם לנערה שבדוכן המקדונלד'ס.
מנחם לא הבחין בכך אלא רק כשחזר לביתו ורצה להוציא את המפתחות שם לב שהם אינם בכיסו. אשתו שהייתה איתו פתחה את התיק והוציאה את המפתחות שלה כדי לפתוח את הבית, אך להפתעתה הבית לא היה נעול.
בתוך הבית – שוד ושבר. הבית הפוך לחלוטין ותכשיטים וחפצי ערך אחרים בדירה נגנבו.
מנחם ואשתו הגישו תלונה במשטרה, ואחרי כמה שאלות שואל רב פקד אבי את מנחם אם על צרור המפתחות שלו היה דיסק-און-קי.
"בוודאי", השיב מנחם, "יש לי עליו קבצים שאני מעביר בין הבית לעבודה, גיבוי לקבצים החשובים במחשב שלי ועוד".
"אם כך", אמר רב פקד אבי, "יכול להיות שצרור המפתחות האובד, המכיל את המפתחות לדירתך, הכיל גם את המידע האישי עליך ובכללו גם את שמך וכתובתך. ככל הנראה זו הסיבה שהגנבים היו בדירתך כל-כך מהר אחרי שהצרור אבד. זו כנראה גם הסיבה שהם לא היו צריכים לפרוץ את הדלת אלא נכנסו באין מפריע".
מוסר השכל: להצפין את המידע על הדיסק הנייד, ולו רק בשל העובדה שיש שם הרבה פרטים אישיים והדיסק נייד ועל כן מועד לפורענות. אפילו בלי קשר אם הוא צמוד לצרור מפתחות או לא, דליפת מידע אישי שכזה לאנשים זרים עלול להביא למפח נפש עצום.
ראו הוזהרתם.
בפרסומת, שתעלה מחר (חג פורים) למשך כל הזמן לטלויזיה ולרדיו, ינסו דוברי הארגון למנוע מצה"ל את הפעילות האוירית מעל עזה.
לדבריהם, לא ייתכן שכל חפרפרת שרוצה להקים וילה מתחת לאדמה ישר יעלה מטוס ויהרוס לה את הבית.
כמו כן, הכלבים העזתים הם זן מיוחד של כלבים, שמתחפש כל השנה לערבים, ולא רק בפורים. לא ייתכן שמידי פעם יעלו מטוסי צה"ל להתקיף מלונה פה ומלונה שם. ולעזאזל ההתראות הנקודתיות החמות, הם לא כלבים דלמטיים.
דוברי הארגון מוסרים לסיום: "תנו לחיות בעזה לחיות".
פורים שמח
סיפור קצר
לפני שנתיים, הרבה לפני שהיה לי אתר לפרסם את כתבי, כתבתי סיפור קצר ופירסמתי אותו אל תפוצת החברים שלי באימייל.
היום הסיפור הזה רואה אור פומבי יותר.
סיפור
נכנסתי בדלת.
סגרתי אחרי את הדלת, בנימוס בלי לטרוק.
הפעם אנסה להסביר איך מורכבת רשת האינטרנט, איך מועבר בה מידע, ואיך הכל קשור לפרוטוקול האינטרנט איי.פי (IP=Internet Protocol). (על פרוטוקולים ארחיב בנפרד)
רשת האינטרנט מעבירה את התקשורת ממני ואלי ע"י מה שנקרא "מיתוג מנות". זה אומר שהתקשורת שלי עם העולם מועברת במנות, או חבילות מידע, על גבי הרשת.
ניתן לדמות את רשת האינטרנט לחברת שילוח חבילות גדולה, נניח UPS או FEDEX, שמקבלות חבילה שעליה כתוב שם השולח וכתובתו, ושם הנמען וכתובתו. ע"י ניתוב החבילה לכתובת בצמתים המרכזיים של חברת השילוח, החבילה תגיע ליעדה. דוגמא: אם שם הנמען על החבילה היה כתוב כך: "לכבוד יוסי כהן, רח' צבר 3, לונדון, בריטניה", אז אותה חבילה, בנקודת הניתוב הראשונה שלה היא הייתה מועברת למטוס שטס לבריטניה, בבריטניה היא הייתה מנותבת למחסן של חברת ההובלה באזור לונדון, ומהמחסן המקומי היא הייתה מועברת לשליח שנוסע לרח' צבר, והוא היה מעביר את החבילה לבית מספר 3. השליח היה דופק בדלת ואומר שזו חבילה בשביל יוסי כהן.
נחזור למחשב:
גם כתובת אינטרנט פועלת בדומה: לכל מחשב שמחובר לאינטרנט יש כתובת IP ייחודית, כמו מספר טלפון או תעודת זהות. מספרי IP מוקצים בצורה דינאמית, כלומר ברגע שאני מתחבר לאינטרנט אני מקבל מספק האינטרנט שלי מספר IP שזו תעודת הזהות שלי באינטרנט. כשאני מתנתק, חוזר מספר האיי.פי לשליטתו של ספק האינטרנט, שהוא מצידו מקצה אותה ללקוח אחר.
כתובת IP מורכבת מארבעה מספרים, שכל אחד מהם נע בין 0 ל-255, והם מופרדים ע"י נקודה. דוגמא לכתובת איי.פי: 74.125.45.100. בדומה לכתובת על החבילה שנשלחה לבריטניה, גם כאן יש היררכיה על המספרים. ניתן לחשוב על רשת האינטרנט כעל חברת ההובלה הגדולה ההיא, שעל החבילות שאני שולח איתה לחברים שלי אני כותב את הכתובת שלהם כך: "לכבוד יוסי כהן, בית מספר 100 ברחוב 45, בעיר 125 במדינה 74." שימו לב שהמספר השמאלי הוא המספר "החשוב ביותר", המקביל לשם המדינה.
ברשתות מחשבים באינטרנט אין הפרדה מדויקת של מספרים לפי מדינות בעולם, כי אין שום טעם לעשות הפרדה כזו – האינטרנט הוא בינלאומי. הכתובת IP שהבאתי כדוגמא היא כתובת האיי.פי של האתר גוגל. אם תקלידו בדפדפן את הכתובת הזו תקבלו את האתר גוגל. הנה דוגמא. כתובות אינטרנט שרושמים במילים, "דומיינים", הם בעצם הפניות למספרי IP. זו מערכת שנקראת DNS והיא קיימת רק כי יותר קל לנו, האנשים, לזכור כתובות כמו "גוגל.קום" מאשר "74.125.45.100", אבל הכתובת שאנו מקלידים במחשב כמילה, מומרת מיד לכתובת IP ואז נוצרת תקשורת עם אותו מחשב שמחזיק את כתובת הIP המבוקשת (לפי הדוגמא – שרת אינטרנט בחברת גוגל). שרתי אינטרנט המחזיקים שם "דומיין" בד"כ פועלים 24 שעות ומחוברים תמיד לאינטרנט, וכתובת האיי.פי שלהם לא משתנה אף פעם.
אם ברצונכם לדעת את מספר האיי.פי שלכם כעת, אתם יכולים ללחוץ כאן. תוכלו לנסות להתנתק מהאינטרנט ולהתחבר מחדש ולראות שמספר האיי.פי משתנה (המספר לא ישתנה אם יש לכם ראוטר, כי הראוטר ממשיך להיות מחובר לאינטרנט גם אם אתם מנתקים את המחשב. במקרה כזה תצטרכו לנתק את הראוטר ולחבר אותו מחדש).
שם הנמען לחבילה ששלחתי עם חברת השילוח, יוסי כהן, מקביל למספר הפורט המקבל את חבילת המידע במחשב. החבילה יכולה להכיל כל מיני סוגים של מידע ולהישלח לאותה כתובת IP אבל לפורטים שונים (בהקבלה לחבילות שנשלחות לאנשים שונים במשפחתו של יוסי כהן, וגם אל השכנים שלו, שגרים באותה כתובת). ועל כך בכתבה השניה.