תודה על המכתב המרגש הזה שלך. צחקתי מאוד כשקיבלתי ממך את המכתב. אני בטוח שאתה איש מצחיק אבל אני לא מבין אותך.
ואגב למה אתה חושב שאתה יודע יותר ממני, הא? כל המבוגרים אותו הדבר. כולם חושבים שהם יודעים הכל ויודעים מה טוב לי. ובכלל – שתדע לך שאני לא מבין על מה אתה מדבר, ולמה אתה מפרסם את המכתב שלך אלי בבלוג באינטרנט? מה זה בלוג? ומה זה אינטרנט? אם זה לא שמות של עיתוני ילדים אז למה אתה מצפה שאני אקרא אם אתה כותב שם? אתה באמת כזה מוזר.
אז ככה שתדע לך שאני לא מאמין שאתה זה אני. לי אומרים שעד שנת 2000 כולם יעופו בחלליות ואתה לא עף בחללית. אז אתה לא מהעתיד. תפסתי אותך. נה נה ונה נה.
ובכל הסרטים על העתיד יש הולוגרמות של מחשבים מדברים ואתה כותב על מקלדת כמו שיש במחשב של אבא של חבר שלי. אז אני כבר בטוח שאתה לא מהעתיד. אתה בטח סתם מתחזה. אתה בטח מישהו מהשכונה שחושב שאפשר לצחוק עלי.
ולמה אתה חושב שאתה יודע יותר טוב ממני מה טוב בשבילי? מי אתה שתחליט איפה אני טועה? למה אתה מנסה לחנך אותי? למה אתה אומר שאני עושה שטויות? אני בטוח שכשאתה היית בגילי עשית את אותן שטויות. כולכם אותו דבר. כאלה רציניים ועסוקים. שתדע שאני בכלל לא מתכוון להיות מבוגר אי פעם. למרות שכשאני יהיה מבוגר אני יוכל לאכול ממתקים כל היום כמה שאני רוצה וגם אף אחד לא יגיד לי מתי ללכת לישון. אני לא אשמע לאף אחד ויעשה רק מה שבא לי ולא יהיו לי שיעורים מעצבנים. ואתה כותב שאני יגיע לאוניברסיטה וזה עוד שקר. אני בכלל לא מתכוון ללמוד. חחחחחחח איזה טמבל אתה. כשאנחנו נהיה מבוגרים נריץ צחוקים עם כל החבר'ה כמו שהיום. ונשחק כדורגל בליגה של המבוגרים של השכונה. היום אין כזאת קבוצה אבל אנחנו נעשה אותה כשנהיה גדולים. ועלק אני יכנס מרצוני החופשי לאוניברסיטה. לך חפש אותי אם אני בשירותים. איזה מצחיק אתה. פחחחח.
ועכשיו תקשיב לי טוב. טוב טוב. תרשום לך – אני לא הולך להיות כמוך. שמעת? תקשיב טוב שוב: א-נ-י ל-א ה-ו-ל-ך ל-ה-י-ו-ת מ-ה ש-א-ת-ה. מרוצה? יופי.
אין לך מה לומר לי להקשיב יותר למבוגרים. מבוגרים לא מבינים כלום. תמיד כשאנחנו מפסידים בכדורגל אז הם אומרים שזה רק משחק. וזה רק מוכיח שהם לא מבינים כלום.
ואל תגיד לי שאני צריך להיות תלמיד טוב. המורים שלי מטומטמים כולם אחד אחד. לא מספיק המורה יפה נותנת מלא שיעורי בית, היא מתקשרת לאבא שלי שיוודא שעשיתי את כל השיעורים. אז תקשיב טוב טוב: בגלל שכולכם אותו דבר קיבלתי אתמול עונש מאבא שלי והוא ריתק אותי לבית לעשות שיעורים. וכל יום הם מכריחים אותי ללכת לישון מוקדם. אז היום אני יעשה לו דפקא ויבוא הביתה אחרי החושך מאוחר. ככה אני ידפוק אותו ולא ילך לישון מוקדם. חחחח. אתה רואה מי פה החכם? חחח.
ולמה אתה מעדכן אותי איך נראית שגרת יומך? זה נשמע משעמם לאללה. הולך לעבודה ואז ללימודים ואז לסידורים ולקניות במכולת. אתה נשמע בדיוק כמו כל המבוגרים, אבל אני והחבר הטוב שלי דודו נשבענו שלא נהיה כאלה. ואני לא מפטיח סתם. ואל תצחק על זה שאני משועמם. אני בכלל לא. ואל תגיד לי שאין לי אפשרויות מה לראות בטלויזיה, כי יש מלא: אני רואה את הרובוטריקים וכוח המחץ ומשפחת סימפסון וטוב טוב הגמד ונילס הולגרסון וקטקטים והלב. וכל חופש גדול יש תוכניות חדשות. ולגדולים אין חופש גדול והם במילא עסוקים כל הזמן תמיד, אז אין תוכניות לגדולים לחופש הגדול. אתם סתם משעממים.
וחוץ מהתוכניות טלויזיה ההורים שלי גם קנו וידאו חדש אז אנחנו רואים סרטים בקלטות מתי שבא לנו. ויש לי גם דונקיקון במשחק טלויזיה שאני לוקח לביצפר להפסקות ולאבא של חבר שלי רמי יש מחשב ויש לו מלנת'לפים משחקים ואפילו גולדן-אקס. ואתה כזה משעמם שיש לך מחשב ואין לך משחקים במחשב. מה עוד יש לעשות עם מחשב אם לא לשחק ולכתוב קטעים בקיוטקסט ולשמור.
אוף איזה משעמם אתה. אפילו סבא שלי יותר חברמן ממך. אני במקומך הייתי קונה כבר מקל סבא ושיניים תותבות. תעשה לי טובה ואל תכתוב לי יותר. טוב?
4 תגובות על “מכתב לאיש שאהיה (או: מכתב תשובה ל-"מכתב לילד שהייתי")”
פששש יפה.
זה בהחלט מעורר כמה נקודות נוסטלגיות למחשבה…
אני אמרתי בכיתה ב' או ג' שאני שונא חשבון, בסוף עשיתי תואר במתמטיקה…
נחמד, אבל עם קצת ביקורתיות: יש יותר מדי בעיתיות, מצד אחד אין מקלדות ומצד שני הוא לא מפסיק לכתוב "חחחח"…?
אלי, לא עשית מדעי המחשב?
(מתי אני יוכל להגיד עשיתי תואר בהנדסת תוכנה????? אני מקנא!!:-))
דווקה אני נשארתי כמו שהייתי, תמיד הייתי על המחשב וגם עכשיו אני מולו (כילד סתם חקרתי ועכשיו בלימודים).
יכול להיות שעוד לא התבגרתי? אולי כדאי לשמור את הפוסט הזה ;-).
בועז מה קורה איתך? סטודנט עדיין? שנים שלא דיברנו!
עוד שני מבחנים וסיימתי את התקופה הזו (שבעה מבחנים בשלושה שבועות).
עקיבה,
אני עשיתי מתמטיקה ומדעי המחשב.
אבל מצד שני גם אני לא לגמרי התבגרתי מאז שסתם הייתי חוקר מחשבים