עוד שולחן בבית זה עוד בלגן

לפני זמן לא רב הבאתי הביתה שולחן חדש להעביר עליו את היום (בעיקר את סופי השבוע). למי שתוהה – זה לא שולחן מחשב חדש, אלא שולחן לפינת הלימודים הביתית שלי.

השולחן הישן נשאר לו כמה ימים במקום אחר בבית, עד שנעיף אותו. בתוך שעתיים כבר היה עליו בלגן.

אחרי כמה ימים, כשהעפנו אותו, גילינו איך אותה פינה שבה הוא היה רק כמה ימים, נראית עכשיו ריקה להפליא. והבלגן שהיה עליו כמובן היה צריך למצוא מקום חדש ופחות בולט.

ניתן לראות את המקרה הזה גם באספקט אחר של החיים:

יש לנו המון "בלגן" של תוכן באינטרנט. למשל אתרים גדולים שרק מדורים מסוימים בהם מעניינים אותנו. מתוך כל הבלגן הזה, היינו רוצים שרק המידע שמעניין אותנו יגיע אלינו, ורצוי בכמה שפחות הקלקות. המצאות שונות נועדו כדי לתת לנו "שולחן חדש" לצפייה בתוכן באינטרנט: במקום שנעבור על המון שולחנות מבולגנים (אתרים שרק חלקים מהם מעניינים אותנו), נשים במועדפים בדפדפן את כל האתרים שאנחנו רוצים לעבור בהם מידי פעם. אחרי שליכלכנו גם את המועדפים עם עשרות אתרים מיותרים, יש לנו עכשיו שולחן חדש לשים עליו את הבלגן שלנו – קורא RSS, שבו נמצאים האתרים שהיינו רוצים להתעדכן מהם בתדירות גבוהה יותר. אבל גם את השולחן הזה אנחנו מבלגנים.

אני כותב את זה כי כמה מנויי RSS (גם) של האתר שלי "התוודו" בפני לאחרונה שהם לא ממש קוראים את מה שיש להם בקורא הרסס בגלל שיש להם מאות עדכונים חדשים.

ואני תוהה – האם לשם כך המציאו את הרסס? האם ראוי שגם הוא ישאר סגור ומיותם עקב עודף מידע? הרי קורא רסס נועד להביא "עד אלינו" את המידע שאנחנו רוצים, מסונן לפי בקשתינו, אפילו מבלי לחפש אותו או להתאמץ ב-3 הקלקות. אבל – אם העיניים שלנו גדולות מידי אז בסופו של דבר נצטרך לחפש לנו "שולחן" אחר (או להישאר בלי שולחן).

התחלתי לאחרונה לקרוא כמה אתרים ברסס. זה קצת נוח אבל גם קצת מיותר אם לא עומדים בקצב. לאחר זמן מה הסרתי כמה אתרים שעדכנו תכוף מידי לטעמי או שלא ממש עניינו אותי, ונשארתי רק עם הקצפת של העוגה. אחרי הכל – תמיד אני יכול לקרוא את כל השאר בכניסה "ידנית" לאתר, נניח, או להשתמש במועדפים של הדפדפן.

תעשו טובה לעצמכם – בלי שום קשר אלי או לאתר שלי (*) – תסירו את הדברים הפחות מעניינים מקורא הרסס שלכם ותחזירו אותו לשימוש שאליו התכוונתם. אתם לא באמת חייבים לקרוא כל מה שאי פעם נכתב באיזשהו מקום נידח ברחבי הרשת. "תפסת מרובה לא תפסת".

* אם אתם מסירים אותי מקורא הרסס שלכם, אין צורך ליידע אותי… 😐

שלח מאמר זה באימייל שלח מאמר זה באימייל
הדפס מאמר זה הדפס מאמר זה

6 תגובות ל“עוד שולחן בבית זה עוד בלגן”

  1. מאת שי:

    אני מצטט מהזיכרון, ומן הסתם טועה: "אז אחרי שבני האדם המציאו להם מכונת כביסה שתכבס להם את הכביסה, מדיח כלים שירחץ להם את הכלים, ווידאו שיצפה בשבילם בסרטים, הם המציאו את הנזיר החשמלי בשביל שיאמין בדברים בשבילם" (דאגלס אדאמס, "סוכנות הבילוש ההוליסטית של דירק ג'נטלי"). לו זכה אדאמס, אני בטוח שגם קורא הרסס היה נכנס לרשימה הזו…

  2. מאת Ddorda:

    אני אישית עוקב אחרי 30 אתרים ב־RSS, ומספיק לעקוב. הבעיה העיקרית היא להגיב, להגיב לוקח לי כמו לקרוא 10 כתבות :)

    נ.ב – תצטרך לירות בי כדי להוציא אותך מה־RSS שלי.

  3. מאת tsabar:

    דור – אם אני יירה בך כנראה שלעולם כבר לא תוציא אותי מקורא ה RSS. אם כבר אז אני צריך להחליף כתובת בלי שתדע… :)

  4. מאת אור:

    יש לי 200 מנויים בRSS , ולעיתים זה באמת מרגיש כמו עבודה…
    בדקתי המון תוכנות ושמתי לב שזה גם קשור לצורת ההגשה דרך התוכנה.
    מכל התוכנות בחלונות feeddemon הכי מוצלח-זרימת קריאה הכי מוצלחת. הפאק היחידי שלו זה שהוא מתבסס על מנוע אקספלורר IE6 .
    בלינוקס Akregator מוצלח מאוד.

  5. מאת akiva:

    אצלי יש שני אזורי רסס,
    אחד בסרגל כלים ואחד בתפריט המועדפים.
    את הסרגל כלים אני קורא כל הזמן ואת זה שבמועדפים אני קורא כשיש לי זמן.
    ככה יצאתי ידי חובת כל העולמות :-).

  6. מאת יורם ולילך:

    אנחנו מכירים היטב את התופעה!
    אצלינו כל שולחן / מגרה / קופסה מתמלאים כהרף עין, ולא ברור איך יכולנו בלעדיהם קודם…
    יום טוב,
    לילך

השארת תגובה