- צבר – בלוג עם קוצים - https://tsabar.no-ip.org/blog -

עונת הליקויים החלה – בקרוב ליקוי חמה ולבנה

ליקוי לבנה

ביום חמישי הבא, 31/12/09, חוץ מהעובדה שהוא היום האחרון של ה-O's (או-טיז, לצעירים שלא היו פה בניינטיז) ושגלגל"צ ישמיעו את מצעד העשור שלהם, צפוי לנו גם ליקוי לבנה (ירח).

הליקוי יהיה בעיקר פנמברלי, עם נגיעה קטנה לליקוי אומברלי (7%).

למי שלא עוקב אחרי ההסברים השמיימיים שלי בשנים האחרונות (לפני שהאתר הזה היה קיים הייתי ממען את החבר'ה באימייל על הליקויים), ליקוי פנמברלי זה ליקוי שבו הירח נכנס לחרוט הצל החלקי שמטיל כדור הארץ, ולמעשה על הירח יש ליקוי חמה חלקי (חלק מהשמש מוסתרת). בשלב הזה אפשר לומר שהירח מאיר כמעט ללא שינוי. ליקוי אומברלי זה ליקוי שבו הירח נכנס לחרוט הצל המלא שמטיל כדור הארץ, ומי שנמצא על הירח יחווה ליקוי חמה מלא. בשלב זה רואים את הירח מתחיל להיעלם. הליקוי האומברלי משאיר את הירח אדמדם ולא שחור, מכיוון שגלי אור שנשברים על האטמוספירה של כדור הארץ מגיעים אל החלקים החשוכים של הירח.

זמני הליקוי, לפי שעון ישראל:

התחלת הליקוי: 19:17

התחלת השלב האומברלי של הליקוי: 20:52

שיא הליקוי: 21:23

סוף השלב האומברלי של הליקוי: 21:52

סוף הליקוי: 23:28

הליקוי הזה הוא ליקוי מספר 57 מתוך 72 ליקויים בסדרת סארוס 115 של ליקויי לבנה.

על הליקוי ניתן להביט ללא שום חשש וללא אמצעי הגנה. פשוט להרים את הראש ולהסתכל על הירח – איך הלילה מתחיל עם ירח מלא, ובאמצע הלילה הירח מתכהה ולוקה (הוא יראה בערך כך [1]).

ליקוי חמה

ביום שישי, 15/1/10, יהיה ליקוי חמה חלקי מעל ישראל. שלא כמו ליקוי לבנה, שכל אדם על הגלובוס יראה את אותו הדבר, ליקוי חמה הוא עניין אזורי. בקניה למשל יהיה ליקוי מלא (חושך בצהרי היום), וגם בדרום הודו וחלקים מסין. כמו כן שעות הליקוי גם הן עניין מקומי – בעוד הליקוי במזרח אפריקה יהיה בשעה 7:30 שעון ישראל, בסין יהיה ליקוי בשעה 10:30 לפי שעונינו (3 שעות מאוחר יותר, לא כולל את הפרשי השעות בין האזורים השונים בכדור הארץ). פה בישראל יראו ליקוי של קצת יותר מ-23%, שזה אומר שכמעט לא נרגיש בליקוי – לא יהיה חושך בחוץ, ועוצמת השמש כמעט ולא תגרע. במילים אחרות: מי שלא יידע שיש ליקוי, גם לא ירגיש בקיומו.

זמני הליקוי, לפי שעון ישראל:

תחילת הליקוי: 7:04

שיא הליקוי: 8:03

סוף הליקוי: 9:11

בשיא הליקוי הירח יכסה כ-23.5% מרדיוס דיסקת השמש, או 13% משטחה. בדרום הארץ המספרים יהיו מעט יותר גבוהים (סדר גודל של עשיריות האחוז), בצפון הארץ נמוכים במעט.

הליקוי הזה הוא ליקוי מספר 23 מתוך 70 ליקויים בסדרת סארוס 141 של ליקויי חמה.

אזהרה חשובה: אין להסתכל על הליקוי עם זכוכית מפויחת, ולא עם סרט צילום (פילם). האמצעי המומלץ הוא משקפי רתכים, או משקפיים מיוחדים לצפייה בשמש, וגם איתם לא מומלץ להביט בשמש יותר מדקה רצופה.

אין לי ציוד מיוחד לצפיה וצילום, והשיטה הטובה ביותר לצפיה היא לקחת משקפת קטנה (זכוכית מגדלת גם יכולה להיות טובה), ולכוון אותה כחצי מטר מעל הרצפה, כאילו הרצפה מסתכלת על השמש דרך המשקפת. על הרצפה תשתקף דמות השמש הלוקה, ואין שום סכנה להסתכל עליה. כך זה נעשה (בתמונות כאן השמש במלואה) :

החזקת המשקפת מעל הרצפה

החזקת המשקפת מעל הרצפה

התוצאה: צורת השמש על הרצפה

התוצאה: צורת השמש על הרצפה

בשביל כל אלו שלא יקומו מוקדם ביום שישי בבוקר, עשיתי סימולציה של הליקוי. אני לא מומחה גדול בעריכת תמונות, אבל התוצאה די טובה:

הדמיית הליקוי

הדמיית הליקוי - אנימציה של ליקוי החמה ב-15/1/10

עונת הליקויים

ליקויי חמה ולבנה קשורים זה לזה כי הם מתרחשים כאשר כל שלושת הגופים (השמש, הירח וכדור הארץ) נמצאים על מישור אחד. מכיוון שהמישור שעליו מסתובב הירח סביב לכדור הארץ נטוי בזוית של 5.9 מעלות ביחס למישור המילקה (זה המישור שעליו מסתובב כדור הארץ סביב השמש), לא קורים ליקויי חמה ולבנה כל חודש, אלא אך ורק כאשר הירח חוצה את מישור המילקה בליל ירח מלא או במולד. כאשר מישור הסיבוב של הירח סביב כדור הארץ חותך את מישור המילקה על הישר המחבר בין השמש וכדור הארץ, אזי בזמן מולד (ראש חודש) יש ליקוי חמה, ובזמן ליל ירח מלא יתרחש ליקוי לבנה.

עונת הליקויים נמשכת 36 ימים ולכן בהכרח יהיו לפחות שני ליקויים עוקבים, ולא יותר מ-3 ליקויים עוקבים באותה עונת ליקויים. עונת ליקויים מתרחשת כל 6 חודשים דרקוניים (קצת פחות מ-6 חודשים סינודיים [2]).

מחזור הסארוס

קו החיתוך של מישור סיבוב הירח סביב כדור הארץ ומישור סיבוב כדור הארץ סביב השמש (מישור המילקֶה) מסתובב לכיוון מזרח ומשלים סיבוב כל 18.6 שנים. קו החיתוך הזה נקרא קו הקשרים. כתוצאה מסיבוב זה עונת הליקויים חוזרת אחרי פחות מחצי שנה. זמן הסיבוב העצמי של קו הקשרים נקרא סארוס, והוא מזמן ליקויי חמה ולבנה עם אופי דומה (כמעט אותו תאריך, כיוון של הירח, מרחקו מאיתנו וכו'). כל זה גורר ליקויים במחזוריות מסוימת, וזו נקראת סדרת סארוס.

ליקויים לא מתרחשים רק פעם ב-18 שנים, אלא כל כמה חודשים, והם משוייכים לסדרות שונות של סארוס שמתקדמות במקביל. כל סדרת סארוס נמשכת בין 1226 שנה ל-1500 שנה, ומכילה בין 69 ל-87 ליקויים. ליקויים עוקבים באותה סדרה מתרחשים כל 18 שנה, 11 יום ו-8 שעות.

קישורים:

ליקויים [3], נאס"א (מקור המידע המרכזי)

ליקוי [4], אנציקלופדיה YNET (מומלץ)

פרטים על ליקוי הלבנה של 31/12/2009 [5], נאס"א

פרטים על ליקוי החמה של 15/1/2010 [6], נאס"א

ליקויי הלבנה של סדרת סארוס 115 [7], נאס"א

ליקויי החמה של סדרת סארוס 141 [8], נאס"א

אנימציה של סדרת סארוס 141 [9], נאס"א

מחזור הסארוס [10], אסטרופדיה

חודש [11], אסטרופדיה

ליקוי ירח [12], אסטרופדיה

ליקוי חמה [13], אסטרופדיה

כתבות מליקוי החמה הקודם בישראל, ב-29/3/2006:

חושך בצהרי יום [14], ד"ר עופר ירון, גלילאו, אסטרוקלאב

רשמים מליקוי חמה מלא [15], חזי יצחק, אתר מכון וייצמן

כל מה שרציתם לדעת על ליקויים [16], יגאל פת אל, YNET

ליקוי חמה חלקי [17], באתר ראשית מדע

מצגת על ליקוי חמה [18], באתר חמדה