עָיָיפתי

סופסוף האתר שלי יושב על מחשב חזק ומערכת הפעלה חדשה ונקיה ואני יכול לחדש את תקוותי ל-uptime גבוה מ-90%. מעכשיו נפילות האתר תלויות כמעט רק באלוהים, חברת החשמל והוט. אני את שלי עשיתי כדי להבטיח זמינות מקסימלית. גם טכנאים של הוט ביקרו אצלי כדי להבין למה האתר שלי לא מספיק זמין וכנראה שהם סידרו את הבעיה (עד לפעם הבאה).

לאחר 3 ימים שבהם הלכתי לישון בשעות הקטנות של הלילה (החל ממוצ"ש וכלה ביום שני בלילה) כדי להתקין מערכת הפעלה חדשה בשרת, כולל שחזור של החומרים שהיו לי באתר, התעייפתי. מצד שני, הרבה ברירות לא היו לי – שבוע וחצי של אתר סגור לא יכלו להימשך לנצח.

מחסור חמור בשעות שינה גרמו לעיניים שלי להיות אדומות ויבשות.

אבל עכשיו אני מרוצה מאוד. לפחות בתוך הרשת המקומית (ובעזרתכם אשמח לדעת יותר טוב גם איך זה מרחוק) השרת שלי רץ. לוגין לשרת ופעולות עליו נעשות במהירות גבוהה בהרבה ממה שאותן הפעולות דרשו על מערכת ההפעלה ה"מלוכלכת" שהייתה עליו עד לפני שבוע וחצי. לדוגמא: דחיסת נתונים גרמה לשרת להזיע. 1 ג'יגה לדחיסה לקח בערך שעתיים על מחשב פנטיום 4 (ושוב תודה רבה לתורם). מאוחר יותר התייאשתי ואחרי שכבר הפלתי את האתר ועשיתי את אותה דחיסה בעזרת דיסק לינוקס לייב (דיסק הצלה), לקח לי 10 דקות בערך. לא ברור לי למה זה, אבל עכשיו זה כבר לא משנה. גם הבלוג, שהיה "מוקש מהירות" באתר עד לפני שבוע וחצי, היום עולה בתוך שניה-שתיים.

עייפתי. את כל זה אני עושה שבועיים לפני מבחן על חומר שאני לא ממש מכיר, עקב שביתה מיותרת, שכבר כשהיא התחילה ידעתי לאן היא תתקדם, ועוד לפני שהיא נגמרה "יעצתי" לשובתים איך לרדת מהעץ בלי לשבור רגל.

העיקר שעכשיו הכל עובד. מי יודע כמה כוח נשאר לי עכשיו להחזיק את הבלוג, אז תסלחו לי אם בחודש הקרוב אני אכתוב קצת פחות. זה לא רק העייפות, זה גם המבחנים.