קטגוריה: שינויים בהרגלי הצריחה

בהזדמנות מסויימת נאלצתי לנסוע לבקר את משרדי חברת האוטובוסים שבה הוצאתי את כרטיס הנסיעה הסטודנטיאלי שלי (ע"ע רב-קו).

במעבר בין המשרדים השונים, הגעתי למשרד שבו מחשב שמחובר לקורא כרטיסים, והאיש מאחורי השולחן שמח לעזור לי בפנייתי, ותוך כדי הוא בדק את זהותי ואת הכרטיס על שמי.

לא יותר מידי הופתעתי כשגיליתי שמקליטים את כל נסיעותי בתחבורה הציבורית. אני יודע שנתונים דיגיטליים נמצאים אצל החברות השונות בכדי להיכנס למסד נתונים, ובכל זאת אני עדיין תוהה האם המדינה הנפיקה כרטיסי רב-קו רק כדי לעקוב אחרי כולנו.

– החיוך של הילדה ברכב שליד, שהסתכלה עלי ועשתה שלום עם היד, כשישבתי עם הגב לתנועה.

– הזקן שנפל עלי וביקש סליחה כשהנהג הפעיל את הבלם, ונענה בכך שטוב שהוא נפל עלי ולא על הרצפה.

– ניגונם היפה של הקבצנים המוכשרים במעבר התת-קרקעי בתחנת רכבת מרכז בת"א.

אז זהו, הסיפור ביני ובין אקספון 018 נגמר לבינתים, לצערי.

הכל התחיל לפני קצת יותר משנה כשחיפשתי חברת תקשורת כדי לחתום איתה על חוזה לטלפון ביתי. בתום חיפושים הגעתי לחברת אקספון וקיבלתי מספר טלפון עם קידומת 078.

ההצעה הייתה טובה, השירות היה טוב, היחס אישי, הכל סבבה. רק דבר אחד ידעתי: השירות מוגדר כניסוי שיווקי, ולאקספון אין רישיון קבוע ממשרד התקשורת. זה היה בתקופה אחרי שלקוחות בזק בינלאומי קיבלו הודעה שהופסק הניסוי של בזק בינלאומי (היה להם אז קידומת 074), ולכן ידעתי שניסוי כזה עלול להיגמר ולא להפוך לקבוע.