בפרסומת, שתעלה מחר (חג פורים) למשך כל הזמן לטלויזיה ולרדיו, ינסו דוברי הארגון למנוע מצה"ל את הפעילות האוירית מעל עזה.
לדבריהם, לא ייתכן שכל חפרפרת שרוצה להקים וילה מתחת לאדמה ישר יעלה מטוס ויהרוס לה את הבית.
כמו כן, הכלבים העזתים הם זן מיוחד של כלבים, שמתחפש כל השנה לערבים, ולא רק בפורים. לא ייתכן שמידי פעם יעלו מטוסי צה"ל להתקיף מלונה פה ומלונה שם. ולעזאזל ההתראות הנקודתיות החמות, הם לא כלבים דלמטיים.
דוברי הארגון מוסרים לסיום: "תנו לחיות בעזה לחיות".
פורים שמח
היו כמה אנשים שלא הבינו מה המשמעות של שרת ביתי ואיפה מתאחסנים אתרי אינטרנט.
אתן דוגמא מהחיים: האתר שלי, שבו אתם גולשים כעת, מתאחסן במחשב השמאלי (זה שבין הדלת לשולחן). המחשב הימני (זה שמתחת לשולחן) הוא המחשב האישי שלי.
התמונה צולמה לפני שבועיים, אבל המצב לא השתנה בהרבה מאז.
ע"פ מדידות שבוצעו טרם קבלת ההחלטה להרים שרת ביתי, והוכחו כמדויקות אחרי שהשגתי מחשב, יש לי 0.5 ס"מ בין דלת ההזזה שמשמאל לבין המחשב שתקוע שם באמצע. אין לי אפשרות להזיז את השולחן כיוון שהוא תחום מימין ע"י קיר.
17.5 ס"מ. הגודל בהחלט קובע. וזה לא אורך, זה רוחב.
לפני הבחירות שמעתי שדרני רדיו, בעיקר נתן זהבי עצבני כתמיד, שאומרים שאף בוחר פוטנציאלי לא יתן את הקול שלו למי שנראה הכי יפה רק בגלל שהוא ראה תמונה שלו בשלטי חוצות, וחבל ללכלך את הרחובות בפרצופים המגעילים של ראשי המפלגות…
קיטורים על רחובות מלוכלכים והכל.
אבל עכשיו אחרי הבחירות, המציאות מראה שאולי תמונה אחת שווה אלף קולות? תשפטו בעצמכם.
מאז שעברתי ללינוקס ביוני 2008 אני מבלה המון שעות פנאי, וגם כאלו שהם פחות פנאי, מול המסך הקטן מאוד ("המסך הקטן" זה טלויזיה).
אני חושב שהלימודים שלי קצת נפגעים מכך. המצב הזה מזכיר לי בדיחה ישנה וטובה:
"שאלה: למה גברים רווקים הם רזים וגברים נשואים הם שמנים? תשובה: גברים רווקים רואים מה יש להם במקרר והולכים למיטה. גברים נשואים רואים מה יש להם במיטה והולכים למקרר".
והאנלוגיה שלי:
כל עוד השתמשתי במערכת חלונות, ראיתי מה יש לי במחשב והלכתי ללמוד. עכשיו אני רואה מה אני צריך ללמוד והולך למחשב.
(נכתב אחרי קבלת הציון מהמבחן האחרון)
השבוע ביום שלישי יש בחירות בישראל. יהיה גשום.
זה מזכיר לי בדיחה ישנה, אבל מהעשור האחרון:
"בישראל יש בחירות כל פעם שיש גשם: כל שנתיים – שלוש"
אכן.
יש כאלו שלא מכירים את השם הזה היום. וחבל.
כשנפל רס"ן רועי קליין ז"ל במלחמת לבנון השניה, תוך שהוא מפיל עצמו על רימון חי בשביל להציל את חבריו, נזכרתי שכבר היה מקרה כזה לפני הרבה שנים בישראל.
השבוע, ב-11/2/09, ימלאו 55 שנים למותו בטרם עת של טוראי נתן אלבז ז"ל, שהפיל עצמו על רימון חי בשביל להציל את חבריו.
הוא היה יכול להיות היום בן 76, אבל ברגע אחד הוא בחר באפשרות שחבריו יהיו היום בני 76.
יהי זכרו ברוך.
האם היא שובניסטית?!
ליד צומת אזור, שבה לפני 7 שנים בדיוק היה פיגוע דריסה מחריד, מתנוססת היום תמונתה של לבני על שלט פרסומת של הליכוד.
במקור היה כתוב שם "חלשה בביטחון".
אבל מישהו דאג לשנות את המסר: במילה "חלשה" שינה את ה-"ל" ל-"ק" ע"י מחיקת הקצה העליון והוספת קו נמוך, בילבל קצת את ה-"ש" שתיראה "פ" ומחק את האות "ח". אותו אלמוני מחק מהמילה "בביטחון" את ה-"בבי" וככה נשארה תמונתה של לבני כשראשה בתוך ידה, ולידה מתנוסס הכתוב באומרו: "קפה טחון. זה גדול עליה".
השניות שבאו אח"כ היו קשות במיוחד לנהיגה עקב התפרצויות צחוק בלתי נשלטות.
לש"ס כנראה אין קופירייטרים מבריקים, עובדה שהם תולשים סיסמאות מתנועות אחרות.
"מי לה' אלי" – נהגה ע"י מתתיהו החשמונאי (אבא של יהודה המכבי, למי שפיספס) בקרבות עם היוונים בתקופת בית שני, לפני קצת יותר מ-2000 שנה. מזוהה עם חג החנוכה.
"כן, אנחנו יכולים" – למי שלא יודע אנגלית, זו הייתה סיסמת הבחירות של ברק חוסיין אובמה, או לפי המקור: "Yes, we can".
אני בטוח שפספסתי עוד כמה, אבל גם זה דוגמא מייצגת.
בעיני ביבי הכי מתאים להיות שר החוץ. אפילו באופן קבוע, סטייל דוד לוי בשנות התשעים.
בתור ראש ממשלה הוא נכשל, אבל בתור שר חוץ אהבתי אותו.
יש בו את התכונות הדרושות:
– ציוני
– שקרן
– אנגלית ברמת שפת אם
בהצלחה.
אויר ערים צלול כ*ין
וריח אגזוזים
נישא ברוח הערביים
עם קול של מנועים.
גוש דן או גוש חרא
איזה סירחון כפרה
גם אם לא מפי יוצא עשן
יבוא היום שבו אחטוף סרטן.
מילים שלי, לחן נעמי שמר.
סליחה נעמי.