חצי שנה עברה חלפה לה מאז ש"צבר" עלה לאינטרנט.
איך הזמן עובר כשנהנים…
אני עוד זוכר את הפוסט הראשון שכתבתי בבלוג מיד אחרי שסיימתי להגדיר אותו ועוד אף אחד לא ידע את הכתובת. התפלאתי לראות שאחרי כמה שעות גוגל כבר ידע את הכתובת הזמנית שלי, וזאת מבלי ששלחתי אותה לאף אחד.
זוכר את בקשת העזרה בתהליך בחירת השם לאתר, את הפרסום הפומבי הראשון של האתר שלי (כמה ימים לפני זה העברתי לכמה ידידים את הכתובת הזמנית). ואת הייאוש שבא כשיומיים אח"כ נשרף לי ספק הכוח של השרת, והאתר הושבת.
כעבור שבועיים הוא עלה מחדש, ולאחר מכן התחילה שרשרת של החלפת מחשבים המשמשים את אחסון האתר, שסופה לפני חודש בהתקנת מערכת הפעלה נקייה וחדשה. מאז האתר עולה (כמעט) חלק, ונפסקו (כמעט) לגמרי הניתוקים שלי מהאינטרנט. רק אתמול, בדיוק חצי שנה אחרי ההתקנה הראשונה, הפסקת חשמל ארוכה בביתי גרמה להשבתת האתר משעות הצהריים ועד לשעות הלילה, כשהגעתי הביתה להדליק מחדש את השרת.
עם הזמן האתר גדל והתפתח, החליף עיצוב, נכנסו יותר קוראים (והרבה יותר רובוטים), ואפילו גוגל דירג אותי יפה. מאז נוספו עוד כמה דירוגים שכאלו בגוגל – למשל כל מיני קומבינציות חיפוש לרגל 40 שנה לנחיתה על הירח, שמפנים למאמר הזה. נסו ותהנו (תידעו אותי גם:) ). גם כמה מילים שכתבתי על שביתת המנחים באו"פ הגיעה לידי מנחה שהתנגד לשביתה, ששם אלי קישור מטוויטר והפך את המאמר הנ"ל לנקרא ביותר בתולדות הבלוג (למרות שאת המונה לכמות הצפיות של המאמרים בבלוג התקנתי מאוחר יותר ולכן המספר האמיתי של הצפיות גדול יותר).
לפני כמה ימים הוספתי שרת SMTP והיום אפשר לשלוח כתבות לחברים באימייל, וגם לי יש אימייל משלי על השרת. גם אפשרות קלה להדפסה נוספה בבלוג. בקרוב אני מתכוון להתקין תוספים בבלוג שיאפשרו קבלת אימיילים אוטומטית מהאתר ברגע שיש עדכונים. עדכון: הוספתי גם אפשרות לקבלת אימייל על תגובה במאמר שמעניין אתכם, וכן אפשרות לרישום לעדכונים באימייל ברגע שמתפרסם מאמר נוסף (הנה קישור, מופיע גם כעמוד רישום מנוי לפוסטים בתפריט "עמודים", שנמצא למטה בפאנל שמשמאל).
בסיכום: חצי שנה עברה, יש עוד הרבה לאן להתפתח, ומסתבר שהאתר מפורסם הרבה יותר ממה שחשבתי שהפוטנציאל שלו יכול: מספר דו-ספרתי של כניסות ביום, רובם גולשים מזדמנים שמגיעים מהפניות בתוצאות החיפוש בגוגל. מונה הכניסות בדף הראשי מתעדכן רק עבור מי שפותח את הדף הראשי, ולכן לא מדייק. הכיוון הכללי של האתר כבר ברור היום – הבלוג הוא מרכזו של האתר. שאר הדברים כנראה פחות מעניינים. ואני בהתחלה חשבתי שהמצב יהיה חצי-חצי לבלוג ולשאר חלקי האתר, אבל אפילו אם אהיה זהיר בדברי, אני יכול לומר בבטחה שלמעלה מ-95% מהכניסות לאתר הן לבלוג, וזו הסיבה שהוא עוד מתעדכן ושאר חלקי האתר כמעט ולא מתפתחים. הפידבקים שלכם חשובים לי כדי לרצות לכתוב עוד. אם ההרגשה הייתה שאני כותב לעצמי, הייתי כותב הרבה פחות. הגעתי הנה בשבילכם, ונשארתי פה בגללכם.
עכשיו אני אבקש דבר מיוחד: כל מי שרואה את המאמר הזה, כולל כולם, בבקשה להשאיר לי תגובה. בני משפחה, חברים, קרובים, רחוקים, אנשי אובונטו וקוד פתוח, גולשים קבועים ומזדמנים, כווולם. אני עושה ניסוי בהיענות, מקווה לשבור את שיא התגובות למאמר בודד בבלוג.
שלכם בברכה,
בעז "צבר", יולי 2009.