קיטוף סברסים – מדריך מצולם מהצמח ועד הצלחת

"צבר – אתר עם קוצים" גאה להגיש לכם את המדריך השלם לקיטוף סברסים, כולל תמונות שצילמתי במיוחד בשבילכם בקטיף בשנה שעברה. במילים אחרות: בלוג עם קוצים משאיר את קוראיו בלי קוצים.

חובבנים בקיטוף סברסים תמיד יחטפו קוצים – בין אם על הידיים ובין אם לתוך הפה.

אני לא ממש מקצוען – או שאולי כן, בסה"כ זה לא דבר מאוד מורכב – אבל יש לי ותק בתחום קיטוף הסברסים. לכבוד עונת הסברסים הממשמשת ובאה (החל מתחילת-אמצע יולי ועד אמצע אוגוסט. הרחבה בפוסט הזה), אשתף אתכם בתובנות שלי על התהליך, ואיך מקטינים למינימום את מספר הקוצים שאיתם נפגשים. אז אם אתם אוהבים סברסים אבל אתם לא בעניין של לקנות סברסים קלופים נטו – זה פוסט בשבילכם.

יוצאים לדרך

בפרברי גוש דן ישנם "שדות" סברסים שגדלים בטבע ללא מגע יד אדם/ממטרה/דשן/ריסוס. גם במקומות רחוקים יותר יש סברסים, אבל אני עירוני ולא נוסע רחוק. קחו מקל, קחו תרמיל (עדיף מקרטון) וסעו למקום המועדף עליכם.

גן עדן במרחק מטר וחצי

גן עדן במרחק מטר וחצי

כפפת איגרוף

טעות נפוצה היא לחשוב שאפשר לקטוף עם כפפות אסבסט. הניסיון שלי כאב מאוד והיה חד פעמי. סברסים קוטפים רק עם מקל שמיועד עבור קיטוף סברסים.

מקל משומר

המקל לא אמור להיות משהו מיוחד לזה – בד"כ זה מקל מטאטא שעליו מרכיבים קופסת שימורים ע"י 2 ברגים. אז האמת היא שזה די קשה לקטוף ככה, כי גודל של קופסת שימורים ממוצעת הוא הרבה יותר גדול מאשר גודל של סברס בשל. אם אין אפשרויות אחרות, עדיף קופסת שימורים בעלת קוטר קטן, כמו של פטריות (בהנחה שקופסת הפטריות קוצצה בכל הארץ ולא רק במכולת לידי :) ).

ההתחלה שלי הייתה עם קופסת שימורים בגודל סטנדרטי וזו הייתה משימה די קשה, גם בגלל היותי מתחיל. מאוד מהר נסעתי עם אבא'לה שלי – השותף שלי לקיטוף הסברסים – לכפר ערבי ששכחתי כבר את שמו ושם הזמנו וקנינו ב-15 ש"ח חתיכת מתכת שמיועדת במיוחד עבור קיטוף סברסים. אני לא יכול להתחייב שהיום זה אפשרי – את המתכת הזו הלחימו והביאו מעזה בשבילנו עוד לפני שפרצה האינתיפאדה השניה, בזמן שהמסחר עם העזתים היה די חופשי.

חתיכת מתכת בפעולה

חתיכת מתכת בפעולה

הקיטוף עצמו

את הקיטוף עצמו אני אנסה להסביר עם תמונה שציירתי, למרות שעם היכולות הגרפיות שלי, אולי עדיף לכתוב: משחילים את הקופסה על הסברס המיועד עד שהוא בפנים, ואז מסובבים את הקופסה (סיבוב המקל סביב עצמו) עד שהסברס נתלש מהחיבור שלו לצמח. זה קצת קשה וזה החלק שדורש הכי הרבה ניסיון/מומחיות, כי סברסים שהגישה אליהם לא נוחה נוטים לא להתפרק בקלות מהצמח, או לחלופין אם הסברס לא ממש בתוך הקופסה הוא עלול ליפול לאדמה, ומשם כבר קשה עד בלתי אפשרי לקחת אותו (בד"כ אין גישה מתחת לצמח).

איך קוטפים סברס

איך קוטפים סברס

האורך כן קובע

אפשר לבחור במקל ארוך מאוד כדי להגיע אל תוך עומק הסברסים, אבל קחו בחשבון שזו יכולה להיות משימה שדורשת שרירים – ע"פ חוק המנוף, הואיל ואנו רוצים לאחוז בקצה המקל ולא באמצעו, זה דבר שיפרק לנו את השרירים בכפות הידיים (נסו להרים מטאטא בצורה מאוזנת כשאתם אוחזים בו ב-30 ס"מ האחרונים שלו, ולשמור אותו במצב הזה למשך 3 דקות. עכשיו מבינים?)

בקיצור: ככל שהמקל קצר יותר, פשוט נקטוף פחות כי כל מי שהגיע לפנינו לבקר את הצמח כבר עשה את העבודה היותר קלה וקטף את הסברסים הקרובים. ככל שהמקל ארוך יותר, משימת הקיטוף קשה יותר. באופן אישי, אחרי כמה פעמים עם המקל שהיה לנו, החלפנו אותו במקל באורך שונה.

אורך מומלץ

אורך מומלץ

אורך מומלץ: בין מטר וחצי לשניים (גובה אדם. בד"כ מקל מטאטא נורמלי זה בסדר).

הטובים לטייס

הסברסים הטובים ביותר לקיטוף – בשלים אבל לא בשלים מידי – הם בצבע שבין ירוק לאדום. אדומים מידי – עבר זמנם. ירוקים חזק – נשאיר על הצמח. ירוקים בקלילות וגדולים, או ירוקים צבועים עם כתום – לצלחת.

הצבע המומלץ

הצבע המומלץ

ואפילו עוד יותר מומלץ

ואפילו עוד יותר מומלץ

הפינוי מגוש קטיף

טעות לחשוב שכדאי לשים את הדלי (או לפעמים קרטון) ליד הרגל. מכיוון שאנחנו אוספים את הסברס לתוך סופו של המקל, והוא מרוחק מאיתנו לפחות מטר-מטר וחצי, ראוי לשים את הדלי רחוק מאיתנו לפחות מטר. כך נוכל לסובב את המקל ולזרוק את הסברס לתוך הדלי בלי לתפוס את המקל באמצע – הידיים נשארות בקצה המקל כמו קודם וזה הרבה יותר נוח.

איסוף השלל

איסוף השלל

הביתה בשמחה רבה

זהו, שמנו קילו סברסים בתוך הדלי ואנחנו מתכוונים לנסוע הביתה. דבר ראשון כדאי לזכור שאנחנו לא רוצים קוצים בידיים ובטח לא בתחת או בכפות הרגליים, ולכן כדאי להוציא את הקוצים שנדבקו למקל הקיטוף: אם יש באזור אדמה יבשה וחולית, הדבר המומלץ הוא לדחוף את החלק הקוטף של המקל לתוך האדמה ולנענע כך שהחול יעבור על כולו והקוצים יישארו עם הצמח במקום. במידה ואין, גם כמה "מכות" קטנות על המקל יעיפו חלק מהקוצים.

עכשיו תתרכזו טוב, זה חלק חשוב: את רוב הקוצים של הסברס מוציאים ע"י שטיפה. אפשרי בתוך חול אבל לעירוניים שבינינו שרואים חולות רק במערבונים ישנים, אפשרי לעשות את זה באמבטיה. בשיא עוצמת הזרם האפשרית, ביחד עם גלגול הסברסים, אפשר להוציא עד 99.9% מהקוצים. כמובן את גלגול הסברסים אל תניחו לזרם המים לעשות, זה לא יקרה. אפשרי עם מקל קטן מעץ, חתיכת פלסטיק או תרווד, העיקר שלא חד כדי לא לפצוע את הסברסים. חתיכת קרטון אפשרית אף היא, אבל כמו שבוודאי תשימו לב היא חד פעמית בגלל המים, אז כדאי שתכינו איתכם 10 חתיכות קרטון כאלו לגלגול הסברסים.

אחרי הטיפול מכניסים את הסברסים למקרר. עדיף לכלי שלא יכיל דברים בנוסף לסברסים עצמם (למשל לרוקן את מגירת הירקות ולהכניס לשם את הסברסים, או לשים בסיר גדול). סברסים מחוץ למקרר עמידים למשך יום-יומיים, סברסים במקרר יכולים להחזיק עד שבועיים.

שימו לב שכמות הסברסים בתמונה היא עצומה. אם אתם קוטפים לשימוש עצמי, קחו בחשבון שסברסים גורמים לעצירות ולא מומלץ לאכול יותר מ-3-4 ליום. כשאני קוטף אני מביא את הרוב לחברים בעבודה. הכמות בתמונה מתחלקת בערך לשליש ושני שליש, כאשר החלק הקטן נשאר בבית ונגמר תוך שבוע, ורוב הסברסים מגיעים לחדר אוכל בעבודה ונגמרים תוך חצי יום.

באמבטיה. הלכלוך בצד ימין הוא אוסף של אלפי קוצים

באמבטיה. הלכלוך בצד ימין הוא אוסף של אלפי קוצים

עוד לא אכלנו, עוד לא שתינו

את הסברס מביאים לצלחת מיוחדת, לא זו שאיתה מגישים – היא תתמלא בקוצים מהר מאוד ולכן כדאי להתייחס אליה בהתאם ובזהירות. סברס אחר סברס – זו לא צלחת הגשה אלא צלחת לחיתוך. מומלצת צלחת קרמיקה ולא קרש חיתוך כי הקוצים לא יתפסו בקרמיקה ושטיפה קלה תוריד את כולם.

כשהסברס על הצלחת, תוקעים בו מזלג באמצע וחותכים את הצדדים. לאחר מכן עושים חתך לאורכו של הסברס ובעומק של הקליפה שלו, וממשיכים בקילוף הקליפה שלו החל מהחתך ובכיוון היקף הסברס. באמצע הדרך נצטרך להחזיק רגע את הסברס עם הסכין ולהעביר את המזלג למקום אחר בסברס, שאותו כבר חשפנו מהקליפה. עושים זאת ע"י מעט לחץ על קליפת הסברס החשופה ושליפת המזלג בזהירות. חשוב לשים לב לזווית שבה תוקעים את המזלג (גם בפעם הראשונה וגם השניה), כי החזקה קלה מידי עלולה להיות לא יעילה ומנגד תקיעת המזלג עמוק לתוך הסברס עלולה להוביל להתפרקותו ל-2 או יותר חלקים. שימו לב שבעת החיתוך צריך לתת קונטרה לתנועות הסכין בהחזקת הסברס ע"י המזלג, ויש נטיה טבעית ללחוץ עוד קצת על הסברס ובכך לתקוע את המזלג עמוק יותר, לכן מראש תקעו את המזלג למינימום הדרוש כדי להחזיק את הסברס היטב.

חיתוך אורכי לאחר הסרת שני צידי הסברס

חיתוך אורכי לאחר הסרת שני צידי הסברס

קילוף הקליפה מהסברס, החל מהחתך האורכי

קילוף הקליפה מהסברס, החל מהחתך האורכי

זה הרגע לתקוע את המזלג במקום אחר

זה הרגע לתקוע את המזלג במקום אחר

זה הרגע להרים את המזלג

זה הרגע להרים את המזלג

סיכום ושורה תחתונה

מומלץ להגיש קר. בתיאבון.

שלח מאמר זה באימייל שלח מאמר זה באימייל
הדפס מאמר זה הדפס מאמר זה

14 תגובות ל“קיטוף סברסים – מדריך מצולם מהצמח ועד הצלחת”

  1. מאת חתול:

    מהניסיון שלי, כדאי להצטייד גם בפינצטה. למרות כל הטריקים תמיד יהיו כמה קוצים שיכנסו.
    את הקטיף אני פשוט מבצע עם כוס חד פעמית.

  2. מאת Ddorda:

    לתקוע את המזלג בתוך הסברס?! השתגעת?!
    עושים את זה בזהירות עם האצבעות, ביו הקוצים. מלאכת קילוף הסברס היא מלאכה עדינה מאוד ואם עושים אותה נכון לא נכנס אף לא קוץ אחד (וזה מופנה גם לחתול שהגיב מעליי).

  3. מאת tsabar:

    דור – אני נוטה להזדהות עם חתול, למרות שמשנה לשנה יש לי פחות קוצים, עד כדי כמות אפסית.
    חוץ מזה, אם כבר אני כותב מדריך למתחילים, מה הטעם לכתוב איך מקצוענים (ומזוכיסטים) עושים את זה?

  4. מאת רועי:

    טוב אז.
    אז כל הכבוד מושקע.
    אבל לא כל סברס גורם לעצירות כמו שציינת, יש זנים שכן בעיקר מה שניקרא בארץ זן עופר. הזן הצהוב המלא קוצים.
    להבדיל יש את הזמנים של צברי אורלי שלא גורמים לעצירות בשל מבנה גרעין שונה.

    ניתן להתרשם באתר שלהם.

    http://www.ocf.co.il/

    מזלג לא מקרבים לסברס אוכלים עם הידיים ורצוי קר מאוד אבל לא קפוא. הקפאה שוברת את הפרי.

    בנוסף מומלץ מאוד ליצור משקה מהסברס.
    מכיניסים לבלנדר מסננים את הגרעינים וזה טעים סוף הדרך. רק שזה לוקח לא מעט צברים לטובת כוס. אין צורך להוסיף המתקה או מים.

  5. מאת akiva:

    אחלה מדריך!! באמת מושקע…:-)
    אבל בכל זאת עם כל הכבוד אני מעדיף לקנות סברס בלי קוצים :-).

  6. מאת tsabar:

    רועי – אם הייתי מכיר את חוות הצברים של אורלי בזמן הנכון, הייתי מגיע לשם (לא מזמן עברתי באיזור). אוסיף על דבריך – קניתי לפני כמה חודשים ריבת סברסים, אני לא בטוח שמאותה אורלי אבל גם כן מאיזה חווה של הינדוס גנטי של סברסים שפורחים כל השנה, והיה פשוט… ללקק את האצבעות. אה, וראיתי בפסח בצפון סברסים אדומים פורחים, ועוד יותר מוזר שהם גדלו בטבע ולא בחווה מיוחדת.
    בגדול כן, אני מתכוון לזן הסברסים המסורתי, אלו שככל שהם יותר קוצניים הם גם יותר מתוקים.
    עקיבה – כתבתי למעלה שהפוסט לא בשבילך :)

  7. מאת אברהם:

    בפעם הבאה שאתה קוטף אתן לך טיפ

  8. מאת idan44:

    מה המצב ידידי?

    יש טעות שנראית לי דיי טיפשית : תקיעת המזלג בתוך הסבר דרך הקליפה עלולה להכניס חלק מן הקוצים אל פנים הסברס, הלא כך?

    נראה משובח אולי אנסה בפעם הבאה. :) ( נכנסתי מאוחר מדי. :( )

  9. מאת צחי:

    עכשיו קטפתי סברסים סמוך לגבעת עדה. נעזרתי בכפפה עבה שהייתה לי ברכב. שטפתי בלחץ מים כשהפרי בתוך דלי, קרור של כמה דקות במקפיא וכבר טרפתי ארבעה. מישהוא אמר שאסור יותר? בוודאי לא אצליח להתאפק ואטעם עוד כמה בערב. על תוצאות הלוואי ואם תכאב לי הבטן אעדכן בהמשך.

  10. מאת tsabar:

    עידן – עדיף לתקוע את המזלג לא על הקוצים. הנקודות השחורות זה הקוצים, אני תוקע את המזלג ביניהם.
    צחי – מחכים לעדכונים :) בהמשך השבוע גם אני אלך לקטוף.

  11. מאת אליעזר:

    לידיעת הקוטפים ולאחר היכרות עם הקוטפים\קוטפות הערביים שעם נסיון רב . הדרך הטובה למצוא כבר בשטח עשבייה ולהניח את האוצר על העשב . לאסוף בשטח עשב יבש או עשבייה ירוקה וליצור אוסף כמו מברשת ולהעביר הרבה פעמים תוך כדי הזזת הסברסים בעדינות על מנת לנקות מכל הצדדים . עדיף כבר בשטח וכמו כן חבל לבזבז מים לניקוי . דבר נוסף לשמור קרוב אלינו סמרטוט רטוב ובכל שלב של חיתוךלנגב את הסכין היטב . בתיאבון

  12. מאת איתן:

    אני קוטף ומכניס לדלי. לאחר מכן שופך את הכל על החול ומשפשף עם כפפהת גומי ארוכה על החול. בבית מעביר את הסברסים עם מזלג על האש לשניות ספורות ואז בטוח שאין קוצים. אבל הכי חשוב, יש לי פינצטה של אלקטרונאים שמחוברת לזכוכית מגדלת. כי למרות הכל תמיד יש קוצים פו ושם.

  13. מאת א.מ:

    להורדת הקוצים מומלץ להצטייד בצמח 'טיון דביק'.

  14. מאת רותם שמעון:

    על הכביש משדרות צפונה, צפונית לברור חיל משני צידי הכביש שורות צבר עמוסות פרי אדמדמים נפוחי לחיים!
    עם כוס קרטון חד פעמית חבקתי כל אחד ובסיבוב קל הפרי נושר לכוס ומשם לשקית. קטפתי רק את הפירות הפונים לכביש ואגרתי 3 ק"ג, יחזיקו שבוע בקושי כי עלי העצירות לא עובדת – מכור וזולל סברסים מילדות.
    בהמשך הנסיעה אשתי אמרה שהגזמתי עם הכמות ואני בפנים בוכה על שלא היו לי מקל ופחית ונאלצתי להשאיר המון פרי בשל להתייבש.
    לפני שבוע כיף!

השארת תגובה