עונת הקקטוסים

צבר אתר עם קוצים גאה להציג: עונת הקקטוסים.

השם לאתר נבחר לא במקרה: אני מגדל קקטוסים משנת 1998.

בחודשים מאי-יולי ישנה פריחה יפה לקקטוסים, הם גודלים בקצב מהיר כאילו אין מחר, ולבסוף נעצרת גדילתם עד לשנה הבאה.

יש לי קקטוסים עם פרחים לבנים, היו לי פעם קקטוסים עם פרחים סגולים, יש לי קקטוס שדומה לעמוד שהפרח שלו גודל בתוך שבועיים לגודל של 30 ס"מ, נפתח לילה אחד, פורח בבוקר ובצהריים נובל.

אני לא איש בוטני, אין לי שמן של מוסך איך קוראים לכל המינים שאני מגדל. בעצם על שניים מהם אני יודע: יש לי גם סברס ואלוורה.

יש לי קקטוסים קוצניים וכאלו שלא קוצניים, כאלו שיקח שעות לטפל בפינצטה במי שרוצה לגעת בהם וכאלו שאפשר ללטף ולתפוס אותם. יש קוצים קטנים שבקושי מרגישים שהם נכנסים ליד, והם כואבים רק אחרי כמה דקות כשנוגעים במשהו אחר שמחדיר אותם אל מתחת לעור. יש קוצים גדולים כמו סכין מטבח מחודדת שאי אפשר לגעת בהם כי הם פוצעים עד זוב דם.

מקור הקקטוסים בעולם הוא במקסיקו. קקטוסים גדלים במדבריות וכך התאימו את עצמם לקלוט מקסימום מים במינימום מאמץ. השורשים שלהם נפרשים לעומק לא גדול באדמה אבל לשטח יחסית גדול. הם נקלטים בקלות באדמה ואם אני רוצה להרבות אותם אני יכול לתלוש עלה ופשוט לזרוק אותו על האדמה, הוא כבר יצמיח שורשים וקקטוס חדש.

קל לגדל קקטוסים. בכל חודשי החורף הישראלי הלא גשום אני לא משקה אותם אפילו פעם אחת. בקיץ אני משקה אותם בין פעם בשבוע לפעם בשבועיים. האדמה שלהם צריכה להיות יבשה בזמן ההשקיה, לא כמו צמחים אחרים שצריך להשקות אותם לפני שהאדמה מתייבשת.

צבר הוא השם העברי לקקטוס. צבר זה גם ראשי תיבות של "צעיר, בריא, רענן". צבר הוא כינויו של הישראלי המצוי, זה שנולד בארץ ותרבותו מקומית, בגלל שהישראלים (לפחות אלו של פעם) נחשבים ל"קוצניים מבחוץ ומתוקים מבפנים". אבל לא כל צבר (קקטוס) הוא מתוק מבפנים. הרבה פעמים טועים לחשוב ואומרים על סברס שהוא צבר ועל שאר המינים שהם קקטוסים.

הסברס, הוא הפרי של אחד ממיני הקקטוס, הוא פרי הגדל על המין "קישקשתא" * (אני לא מכיר את השם המדעי שלו), הוא אכן מתוק בפנים. הסברס בשיאו מאמצע חודש יולי עד אמצע חודש אוגוסט. הוא טעים ומתוק, וכל שנה אני נוסע עם אבא שלי לקטוף סברסים באזור גוש דן. יש הרבה סברסים איפה שנגמרים הערים, ותמיד יש גם ערבים שקוטפים שם ומוכרים בצמתים בכבישים במחירים מופקעים.

הסברסים הכי מתוקים שיצא לנו לקטוף הם דווקא הסברסים הכי קוצניים. הסברסים שמוכרים היום בשווקים תחת הכותרת "סברס בלי קוצים" הם הרבה פחות מתוקים.

אבא שלי ואני קוטפים את הסברסים עם פחית מיוחדת שיצרו עבורינו בעזה בתקופה יותר טובה, וארגז קוקה קולה דו פעמי (פעם אחת היו שם בקבוקים, ובפעם השניה קוצים).

* מי שלא מכיר את קישקשתא החביב חייב לדעת מי הוא: הייתה לפני שנים רבות סדרת טלויזיה לילדים בערוץ האחד והיחיד ששידר בשחור לבן (או במחיקון). הנה קטע הפתיחה (יוטיוב).

מי שאוהב קקטוסים בוודאי יהנה לגלוש גם פה ופה.

קישור לספריית תמונות של הקקטוסים שלי.

בעז "צבר"

שלח מאמר זה באימייל שלח מאמר זה באימייל
הדפס מאמר זה הדפס מאמר זה

3 תגובות ל“עונת הקקטוסים”

  1. מאת Ddorda:

    בעז, אתה מוזמן לקיבוץ שלי לקטוף כמה סברסים שתרצה, ויש לנו בשפע :)

  2. מאת tsabar:

    אם באמת הייתי צריך לנסוע כ"כ רחוק בשביל לקטוף סברסים, הייתי מעדיף לקנות בשוק.
    אני מעדיף לנסוע 10 דקות ובשאר הזמן לקטוף :)
    אתה קוטף לפעמים?

  3. מאת keren:

    תארגן לי קקטוס, התפנה לי מקום על אדן החלון.

השארת תגובה