קפיצה קטנה לחו"ל

הלחץ המטורף של החיים, הקיץ הדביק שאוטוטו מגיע, והחדשות הלא-מרנינות (בלשון המעטה) בארצנו הקטנטונת גרמו לנו לחשוב על נופש קצר בחו"ל. בינינו, אין כמו לזרוק קצת את הראש במדינה שבה המזרח התיכון הבוער שלנו לא באמת מדיר את שנתו של מאן-דהוא כדי לקבל קצת רוגע.

אז ארזנו מזוודה קטנה, דרכונים וקצת כסף, ויצאנו את הארץ לסופשבוע קליל. מהרגע שנחתנו הרגשנו שאנחנו בחו"ל – גם לפי הצבעים העזים ברחובות והפרסומות באנגלית, אבל בראש ובראשונה – בגלל הג'ט-לג. הסתכלתי על השעון שלי – 8:00 בבוקר אצלנו בישראל, אבל הפרשי השעות כנראה יותר גדולים משחשבנו. נראה שהעיר עוד לא התעוררה, כי ברחובות הראשיים היו רק כמה תיירים, שצילמו אותי מצלם אותם מצלמים מגדל ושתי מזרקות. זרקנו מטבע מקומי למזרקה, אולי יקרה לנו איזה נס.

לאחר שעה קלה העיר החלה להתעורר, ואנחנו חתכנו באלגנטיות לחוף הים לבלות בו את הצהריים החמים. בין ערימות של תיירים, שפות מכל העולם הסתננו אל בין אוזנינו. פה ושם שמענו גם עברית, כי ישראלים יש הרי בכל חור בעולם, והם תמיד – אבל תמיד – דואגים שכולם ישמעו אותם. ביושבינו על חופו של הים התיכון דיברנו על זה שבעצם אנחנו יושבים על אותו הים שנושק לישראל, ועד כמה שונה המצב פה. המקומיים כאן נראים כחסרי דאגות, חיים מבילוי ערב אחד למשנהו, כאשר דאגתם העיקרית איננה מלחמה מתקרבת עם סוריה או התחמשות חיזבאללה בטילים שאללה ירחמו, אלא רק דיבורים על התחממות גלובלית, קליפים ב-MTV של זמרות צעירות שלא יודעות לשיר (יש להן כשרונות אחרים שרואים על המסך), חתולים ביוטיוב, טבעוניים נגד צמחוניים ושאר ירקות, וכמובן צקצוקי לשון מוזרים אחרים שלא הצלחנו להבין. אחרי הכל – למרות שהניב פה נשמע מוכר, זה לא באמת אנגלית. הרבה מהתושבים כאן נראים ממש מוזר – נראה שקעקועים ועגילים בכל מקום אפשרי תפסו פה חזק. גם התסרוקות מוזרות לפחות כמו זו של ריהאנה, והצבעים בשיער… אויש (אנחה בפולנית)… נראה שאפילו אני יכול לפתוח פה "עיצוב שיער" ותהיה לי פרנסה לא רעה בכלל… חסרי דאגות, כבר אמרתי?

אחר הצהריים עזבנו את החוף. חזרנו למלון במרכז העיר הסואנת לאכול את ארוחת הערב שלנו, רק כדי לגלות שלא רק הטבחים סינים אלא גם האוכל. לפי הטעם שלו, יתכן שהאוכל עשוי מפלסטיק זול המיובא מסין.

בשעה 23:00 לפי שעונינו (לא טרחנו לכוון אותו בשביל לילה אחד בחו"ל) ירדנו קצת לסמטאות. מספר פאבים החלו לפתוח רק עכשיו את שעריהם ואני תהיתי ביני לביני עד כמה באמת שונה השעון שלנו מהשעון המקומי.

לאחר חצות עלינו לישון. רעש העיר הסואנת עוד התנגן לו מאחורי החלונות המוגפים של חדר בית המלון, ולעניות דעתי גם לאחר מספר שעות הרעש עוד לא התפוגג לחלוטין. מצד שני, כשקמנו בבוקר ביקיצה טבעית היה שקט מאוד ונראה שברדיוס קילומטר אף שעון מעורר עוד לא צלצל.

לא יאומן עד כמה אנחנו קרובים ועד כמה רחוקים בו בעת. אחר הצהריים חזרנו מהחופשה עם ההבחנה שאין חובה לעבור בנתב"ג בדרך למלון בחו"ל, ואפילו אין ביקורת דרכונים בכניסה למדינת תל-אביב.

 

שלח מאמר זה באימייל שלח מאמר זה באימייל
הדפס מאמר זה הדפס מאמר זה

תגובה אחת ל“קפיצה קטנה לחו"ל”

  1. מאת דור:

    חזק לאללה :)

השארת תגובה