- צבר – בלוג עם קוצים - https://tsabar.no-ip.org/blog -

גשם

* בילדותי בבית הורי, גרנו בקומה יותר גבוהה מעמוד התאורה ברחוב, ובלילות גשומים הייתי פותח את התריס ומבעד לחלון הזכוכית הייתי מסתכל על גב המנורה ורואה את טיפות הגשם מתחת למנורה מחזירות את אורהּ, ותחתיה מכוניות נוסעות בגשם הניתך על הכביש. מחזה יפה. הגשם מחזיר אותי קצת לילדותי – אני נזכר בזה הרבה פעמים כשיש גשם (הייתי כותב "כל פעם שיש גשם", אם זה רק היה נכון 🙂 ).

* היום פתחתי את התריס בזמן הגשם. אין לי מנורת רחוב מעבר לחלון, וגם אם הייתה – היום אני גר בקומה כזו שהיא הייתה מאירה עלי. היום יש לי את הקקטוסים שלי [1]. הסתכלתי על האדמה באדניות, שואבת אל תוכה את טיפות הגשם. הריח של האדמה הרטובה תמיד עושה לי טוב. אני יכול לעמוד ולהסניף את האוויר דקות ארוכות.

* כבר כמה שנים שאין הרבה גשם, ותמיד אני צוחק שאף פעם לא יורד עלי גשם. דוגמא: אני מחכה לאוטובוס בתחנה ואין גשם, עולה לאוטובוס ואז מתחיל הגשם, לפני שאני מגיע ליעדי שוב מפסיק הגשם. כבר שנתיים לפחות שלא פתחתי מטרייה. אשתי היא בדיוק ההיפך – הגשם תמיד תופס אותה לא מוכנה.

* ביום שישי הייתי צריך לנסוע לעיר הגדולה, ובדיוק ירד גשם. הפעם הוא תפס אותי. עד שזה קרה חשבתי לכתוב את הפוסט תחת הכותרת "why does it never rain on me", על משקל "why does it always rain on me [2]", שיר של להקת travis, שנכתב כשהם באו לארץ הקודש, לבקר בעיר החטאים אילת, ובדיוק באותם ימים ירד גשם באילת. אכן מחזה נדיר ששווה כתיבת שיר – גשם בעיר החטאים שבארץ הקודש.

* אחד החזאים של בית דגן (נדמה לי שאורי בץ, אבל אל תתפסו אותי במילה) תמיד בתחזית שלו אומר: "… ובאילת, שם זוהרת השמש הנצחית,…" לפני כמה שנים, היה מעונן באילת והוא אמר "ובאילת, שם זוהרת השמש הנצחית, יהיה היום מעונן". שמעתי את המשפט הזה במו אוזניי בסוף חדשות הבוקר ברדיו, והתחלתי את הבוקר עם חיוך.

* לעומת הרבה אנשים, אני יודע שאני לא עשוי מסוכר. ביום שישי לא השתעשעתי בגשם כי אני לא חי בסרט רומנטי, אבל גם לא חששתי ממנו כל כך. מטריה וגגון של תחנת אוטובוס הספיקו לי חלקית בשביל לא להגיע הביתה רטוב מידי. ראיתי מקרוב מכוניות שהופכות לגונדולות בערים שאינן מוכנות לגשם (שלללמה ארצי [3]), וחייכתי אל מול הידיעה שהמדרכה גבוהה ב-20 סנטימרים מהכביש ולכן הברכיים שלי נשארו יבשות. מזל שלא היה קר מידי.

* מספרים על חתול רחוב שנולד באביב, ולקראת החורף אמא שלו אמרה לו שצריך למצוא מחסה ולהתכונן לחורף ולגשמים. "מה זה גשם" הוא שאל, ואימו ענתה לו שזה טיפות מים שנופלות מהשמיים. "שטויות, אין דבר כזה", ענה החתול הצעיר, ואחרי כמה ימים טבע בסופה. ויש מי שמוסיף לסיפור גם מוסר השכל: "תאמינו גם במה שלא ראיתם במו עיניכם" (ע"ע אמנון יצחק [4], זמיר כהן [5] ושות').

* כבר שנים אני טוען שאולמרט הביא קללה על המדינה, עד כדי כך שאפילו הגשם לא הגיע הנה בשנות כהונתו. אחרי הבחירות [6] (יום גשום בפני עצמו) גם הוספתי, שאם השנה תהיה גשומה אני אדע בוודאות שהאולמרט הזה הוא קללה. כותרות [7] העיתונים [8] בחודשים האחרונים רק חיזקו את אמונתי בכך.

* גם אברהם טל [9] מסכים עם דורית ראובני [10] לגבי החגב ששר עכשיו לנמלים, אלי לוזון [11] שר בנזין [12], מאיר בנאי [13] על הגיטרה, להקת הנח"ל [14] שומעת להקת פיקוד צפון [15], ומוניקה סקס [16] מתגעגעים לעופרה חזה [17]. אם אתם שואלים אותי, גשם הולך טוב עם אפריקה [18] (תודה לקרן).

תיהנו מהגשם.