- צבר – בלוג עם קוצים - https://tsabar.no-ip.org/blog -

כשאלת האהבה טובעת באש – מעבר נוגה על פני השמש

בחודשים האחרונים ניתן לראות כוכב בוהק בחוזקה בשמי המערב לאחר השקיעה. זהו כוכב הלכת נוגה (ונוס), שנחשב מסיבות רבות כאחיו התאום של כדור הארץ. הפלנטה הזו, שהיא הפלנטה הקרובה ביותר לכדור הארץ, וגודלה כמעט כמו כדור הארץ (12 אלף ק"מ קוטר), היא הכוכב הבהיר ביותר בשמיים. בחודשים האחרונים נוגה מתקרבת אט-אט אל כדור הארץ ותגיע בקרוב לנקודה הקרובה ביותר אלינו – רק כ-43 מיליון ק"מ. לשם השוואה – בנקודה הקרובה ביותר שלו, מאדים מרוחק מאיתנו כ-55 מיליון ק"מ.

הפלנטה הצהבהבה בשמי המערב בחודשים האחרונים למעשה כבר אינה נראית עגולה כמו פעם. בגלל שנוגה היא כוכב לכת פנימי – משמע יותר קרובה לשמש משאר כדור הארץ – היא נראית מבעד לטלסקופים כמו ירח: לעיתים היא נראית ככדור ולעיתים כבננה דקה. בתקופה זו היא הולכת ומצטמצמת כי מנקודת מבטינו מכדור הארץ היא הולכת ומתקרבת אל השמש ומראה לנו את צידה האפל.

נוגה קרובה לשמש אך במעט מכדור הארץ, אבל סובלת מבעיה הגורמת לה להיות שונה לחלוטין מכדור הארץ או מאדים: האטמוספירה המקיפה אותה מלאה בגזי חממה, ולכן הטמפרטורות על פניה של נוגה מגיעים ל-400 מעלות. זוהי תזכורת כואבת למי שחושב ששריפת 100 מיליון חביות נפט ביום לא תשפיע על הטמפרטורה על פני כדור הארץ. הגשם החומצי על פני השטח, ולחץ האויר הגבוה (פי 90 מכדור הארץ) גורמים לכך שאי אפשר להנחית שם אפילו גשושיות בלתי מאוישות – תוך שעות ספורות הן מתפרקות.

נסו בעצמכם: קחו מצלמה ביתית וחצובה, וצלמו את נוגה עם זום כדי לראות את צורתו הירחית. צילמתי עם מצלמה ביתית 10 מגה פיקסל עם זום אופטי X10 וזום דיגיטלי X4. התמונה חתוכה מעט במחשב. צילמתי עם השהיה על מנת להימנע מהזזת המצלמה בעת הצילום עצמו בגלל לחיצה על הכפתור. כך נראתה נוגה בשבוע האחרון:

נוגה נראית כירח

נוגה נראית כירח

בגלל שנוגה היא פלנטה פנימית, ניתן לראות אותה מכדור הארץ אך ורק בסמוך לשמש, דהיינו שעה-שעתיים אחרי השקיעה או לפני הזריחה. נוגה לעולם לא תהיה גבוהה בשמיים בחצות הלילה, כי זה הכיוון המרוחק מהשמש, ולשם נוגה לעולם לא תגיע.

בדיוק כמו הירח, גם נוגה נעה במסלול שנטוי ביחס למישור המילקה (המישור שעליו סובב כדור הארץ סביב השמש) ולכן אין מעבר של נוגה על פני השמש בכל פעם שנוגה משנה את הפוזיציה שלה מכוכב ערב לכוכב בוקר. עם זאת, לעיתים נדירות חוצה נוגה את מישור המילקה בדיוק בזמן שהיא חוצה את קו הראיה שלנו אל השמש, ואז אנחנו רואים את מה שמכונה "מעבר נוגה" (venus transit). מעבר כזה קורה במרווחים של 121.5, 8, 105.5 ו-8 שנים, כלומר זמן המחזור הוא 243 שנים. המעבר האחרון היה בשנת 2004, והמעבר הקרוב יקרה בעוד שבועיים וחצי, ב-6/6/2012, והחל מהזריחה בשעה 5:33 נוכל לראותו בישראל עד לשעה 7:41, שאז נוגה תתחיל לצאת מהשמש עד לפעם הבאה, שתהיה בשנת 2117.

הדמיה של מעבר נוגה בעזרת התוכנה stellarium

הדמיה של מעבר נוגה בעזרת התוכנה stellarium

זמן המעבר של נוגה על פני השמש יכול לעזור בחישוב מרחקים בחלל. הפעם הראשונה שחישבו בעזרת מעבר נוגה את מרחק כדור הארץ מהשמש הייתה בשנת 1639. גם המעבר האחרון בשנת 2004 צולם ותועד בכל העולם וגם מלוויני מחקר המקיפים אותנו כל הזמן. מסתבר שאפילו לאחר שהאנושות הנחיתה אדם על הירח, שלחה גשושיות למאדים, הוציאה חלליות אל מחוץ למערכת השמש (פיוניר ו-וויאג'ר) והמציאה את ה-GPS, נשאר לנו עוד הרבה מה ללמוד על מסלולי הפלנטות סביב השמש.

כמו בכל הסתכלות על השמש, גם הפעם חשוב להזכיר שאסור באיסור חמור להסתכל על השמש בלי ציוד מתאים. פילם, זכוכית מפוחמת, משקפי שמש ועוד עזרים שכאלו עלולים לפגוע בראייתכם ואפילו לגרום לעיוורון. הציוד המומלץ הוא משקפי רתכים 12-14 או משקפי שמש מיוחדים לליקוי חמה, ואפילו בהם השימוש צריך להיות מוגבל לדקה אחת.

אז אל תשכחו לקום מוקדם ביום רביעי בעוד שבועיים. גם אני מתכוון לקום מוקדם ולצלם בעזרת ציוד מתאים (דוגמא [1]).

צילום של המעבר הקודם בשנת 2004 [2].

לקריאה נוספת:

מעבר נוגה על פני השמש [3], ויקיפדיה

טרנזיט נוגה 2012 [4], אתר מצפה הכוכבים ברקת

מעבר נוגה [5], אתר המוקדש למעבר נוגה (אנגלית)

מדידת המרחק לשמש בעזרת מעבר נוגה [6], אתר נאסא (אנגלית)

מאמר מפורט על המעבר [7], אתר נאסא (אנגלית)

פרטים טכניים על המעבר [8], אתר נאסא

(הערה: בשעות אלו אתר הליקויים של נאסא בקושי מגיב. הניחוש שלי הוא עודף תעבורה לאתר בגלל ליקוי חמה שנראה בשעות אלו מיפן והחוף המערבי של אמריקה, וייתכן שמחר הוא יחזור לאיתנו)

תוספת מאוחרת: כתבה באתר מאקו [9]