אז איך אתה ישן בלילה, פוליטיקאי קטן שלי

א' גרה פעם בבית אורן. הבית שלה נשרף. מאז היא ישנה אצל חברים וקרובי משפחה. גם חודש לאחר האסון, היא לא יודעת איפה היא תשים מחר את הראש. היא במצב קשה, ההוצאות לא מפסיקות והכנסות כמעט ואין.

ב' קנתה ביום חמישי הארור בשעות הבוקר תמונה עם מסגרת לבית. היא התכוונה לתלות אותה ביום שישי, אחרי שבעלה יחזור מפינוי כלא דמון. היא כבר לא תתלה אותה. התמונה צוברת אבק בפינה חשוכה של הבית. היא לא יכולה להביט עליה כי היא מזכירה לה חיים אחרים, שלא יהיו עוד.

ג' עזבה את ביתה שרק קנתה לאחרונה ביחד עם בעלה. גם בעלה לא ישוב עוד לביתם. היא עברה להתגורר עם הוריה ולא מסוגלת לחזור הביתה. היא שבורה נפשית וחוששת לקרוס כשתראה שוב את הבית שכה חלמו עליו ביחד.

ד' חושב כל הזמן על אשתו שנשרפה בכרמל. הוא כ"כ מתגעגע אליה ורוצה להיות איתה, לא משנה איפה. הוא חשב כבר כמה פעמים לשים קץ לחייו, אבל מה שמחזיק אותו זה המשפחה שלו ושלה. הוא לא רוצה לפגוע בהם יותר, כשרק לפני חודש הם איבדו את יקירתם.

ה' הוא צעיר ואלמן. אשתו נספתה באסון ומאז כמעט בכל לילה הוא חולם עליה. בחלומותיו היא קוראת לו לבוא אליה. הוא בדיכאון. הוא יודע שהוא לא יזכה לחבק אותה עוד, לחוש את חום גופה. היא בעולם ששם והוא בעולם פה, בוכה.

ו' גם הוא אלמן בן פחות מ-30. כל לילה הוא מתעורר בבעתה מחלומות שבהם הוא נשרף אחרי שהאש מקיפה אותו מכל עבר. לפעמים, גם השכנים שלו מתעוררים באמצע הלילה מהסיוטים שלו. בהתחלה הם עוד היו דופקים לו בדלת לשאול אם הכל בסדר, היום הם כבר יודעים ממה הוא צועק באמצע הלילה.

ז' היא ילדה יתומה מימין אורד. התמונות היחידות של הוריה שנשארו לה עד כה, נשרפו באש לפני חודש. היא עוד מנסה להעלות את התמונות – ואת הוריה – בזיכרון המתעמעם שלה. זה לא קל, בהתחשב בטראומה שעברה עליה, ועדיין לא מרפה. כל לילה לפני שהיא נרדמת היא מרטיבה את הכרית וצוללת לאט אל המועקה.

ח' הייתה סטודנטית מצטיינת באוניברסיטה. בדיוק התקבלה לעבודה חדשה לפני חודשיים והעתיד שלה היה כמעט מובטח. בעלה נהרג שם בכרמל ועכשיו היא לא עובדת וגם לא לומדת. היא גם לא ישנה, רק חיה על כדורים.

ט' כבר יודע שהוא יבלה הרבה שעות אצל פסיכולוגים. מאז האסון הוא לא מסוגל לחשוב. המבט בעיניו נראה ריק יותר מוואקום ושקוף יותר מזכוכית. את אשתו הוא איבד שם, והוא בספק אם אי פעם יוכל לקיים עוד קשר זוגיות חדש.

אלי ישי – ואיך אתה ישן בלילה? מה השתנה בחייך? ביתך עומד שלם? חייך ממשיכים במסלולם? נחמד לך שם עם הדבק על הכסא?

אתה מציג לי מסמכים כשהאש עוד בוערת ומספר לכולם שאהובה תומר אשמה ^[1], ושאריאל שרון אשם ^[2]. אתה חכם גם על אנשים חיים, או רק על אנשים מתים? חשבת פעם להסתכל במראה? הא? אתה עלול למצוא שם אשם נוסף. יש סיכוי שתוכל לראות שם אפילו משהו בוער. זה הכובע שלך.

—

כל הסיפורים האנושיים המופיעים במאמר זה הם פרי דמיוני, אבל הפעם לא אוכל לכתוב שאין קשר בין דמיון למציאות.