קטגוריות
בקטנה מכתבים למגירה הציבורית

איפה הדלת

החיים.

החגים.

המשפחה.

העבודה.

הלימודים.

לו רק הייתי יודע איפה יציאת החירום מהחיים שלי (*), הייתי פותח את הדלת ושואף אויר סיגריה צח כזפת.

איפה הדלת הנסתרת שמאחוריה יש איזה סופשבוע רגוע בלי גלגל"צ, סתם קצת לנוח מהחיים שלי.

אפילו על ההתמכרות ההזויה שלי לפרוטוקול HTTP אני נאלץ לוותר בימים אלו, כמו גם על כתיבה בבלוג (יש הרבה מה לכתוב, אבל אין מתי).

* אין צורך לדאוג לי, אינני מתכוון להתאבדות או משהו. החיים יפים מידי. אני מתכוון לדלת הנסתרת שמאחוריה הכיתוב "ברוכים הבאים לכאן, פה הזמן עומד מלכת".

קטגוריות
בקטנה העולם מצחיק אז צוחקים לינוקס וקוד פתוח

מערכת הפעלה גוש קטיף

ישבתי לי בקניון עם מחשב נייד על עוד איזה עבודה משעממת לאוניברסיטה, מחכה ל-2 חברים.

הם הגיעו ללא שום אזהרה מוקדמת וראו אותי שקוע בפעילות.

אחד מהם לא מבין הרבה במחשבים, הסתכל במבט מוזר על המחשב ואמר "זה לא וינדוס, נכון"?

עניתי לו בשיא הטבעיות: "זאת מערכת הפעלה גוש קטיף".

"מערכת הפעלה גוש קטיף", שאל, "יש דבר כזה"?

"זה לינוקס", עניתי, "מערכת הפעלה ללא חשש תולעים ומזיקים, ללא חשש ערלה, ואפילו בהשגחת הרבנות עזה".

קטגוריות
בקטנה כללי

שודרגנו

השבוע שידרגתי את המהירות שלי לאינטרנט ל-2.5MB/S, מה שאומר שאני גולש יותר מהר באינטרנט.

מהירות ההעלאה בחבילה הזו היא 250KB/S, מה שאומר שאתם גולשים יותר מהר באתר שלי.

הכוכבית היחידה בשידרוג (לא כולל אינסוף הכוכביות של ספקי השירות), היא שמהירות הגלישה שלי באתר שלי נשארה כשהייתה. לא נורא: המהירות של הרשת הביתית ממילא גבוהה הרבה יותר.

תהנו.

קטגוריות
בקטנה כללי מכתבים למגירה הציבורית

לפעמים הרגעים הקטנים של החיים הם דווקא הגדולים

קטע הוידאו הבא היה יכול להיות סתם עוד קטע רגיל ביוטיוב של שיר מתוך איזה טקס עלום.

דווקא ההתלהבות והשמחה, האור על פני האנשים שם, עשו לי חשק לתת קישור לאותו קטע וידאו.

טקס שנראה מרשים, רציני ומכובד, מביא זיו לפניהם של הנוכחים באולם, וגם לשלי. כיף לראות, ואפילו בלי קשר לתוכן (שהוא חיובי בפני עצמו).

נדיר לראות שמחה כזו בישראל. האירועים הכי אנרגטיים פה הם כנראה ההופעות של שלמה ארצי (שבהם הקהל חוזר הביתה צרוד).

תודה לבני-בנימין ("מה בא קודם") ששלח לי את הקישור.

רוצים לראות גאווה ישראלית גם בבולגריה? כנסו לכאן (שוב תודה לבני-בנימין).

קטגוריות
בקטנה העולם מצחיק אז צוחקים

מה בא קודם – הביצה או התרנגולת?

מצאתי את הפתרון לשאלה האינסופית "מה בא קודם, הביצה או התרנגולת".

הפתרון בפנים. "כנסו כנסו" 🙂

קטגוריות
בקטנה העולם מצחיק אז צוחקים מכתבים למגירה הציבורית

(ה)שפעת התקשורת

אז מה? השָפעת המתוקשרת הגיעה לארץ?

כבר יותר מ-200 מקסיקנים מתו מהמחלה?

העולם בפאניקה, ארגון הבריאות העולמי הכריז על מגפה, התקשורת מפמפמת לנו איזו בהלה, הטיפול הועבר למשרד הבטחון, ממש פחד.

מסתבר ששכחו לומר לנו גם כמה אנשים מתים משפעת רגילה וסיבוכיה. המספרים: 3000 ישראלים בשנה.

אני ממש ממש חושש עכשיו – אני עוד עלול למצוא את מותי בתאונת דרכים (500 ישראלים בשנה), דום לב (8000 ישראלים בשנה) או סרטן ושאר סיבוכים בָרֵיאות מזיהום האוויר של גוש דן (1200 ישראלים בשנה), או מכל סיבה אחרת שלא הוזכרה כאן (כל שאר הישראלים).

ושום מילה על חזירים.

קטגוריות
בקטנה כללי מכתבים למגירה הציבורית

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

תמונה אחת שמדברת בשבילי יותר מכל. ילד יהודי בגטו, מול רובים שלופים. אין לי צורך להוסיף מילים – תמונה אחת שווה אלף כאלו.

ילד יהודי בגטו
ילד יהודי בגטו

ו-64 שנים אחרי, העולם מדחיק ורץ בעיניים פקוחות אל התופת הבאה.

קטגוריות
בקטנה כללי

אשר יגורתי בא לי

הנה אני מוצא את עצמי מצטט שוב משפטים שבמקור הגיעו מהתנ"ך.

הפעם על האפשרות לגשם ועננים ביום רביעי בבוקר – זמן ברכת החמה לה אני מחכה בקוצר רוח כבר 28 שנים ועלול לקלקל הכל.

מקור המשפט בספר איוב, פרק ג' פסוק כ"ה: "אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי – יָבֹא לִי".

(גיגול בעניין הביא אותי לכאן).

טוב, אז נחכה עוד 28 שנים. כנראה שלא אסע לירושלים. עדכונים יבואו. נקווה לטוב.

בעז.

קטגוריות
בקטנה העולם מצחיק אז צוחקים כללי מכתבים למגירה הציבורית

התחזית: התחממות הדרגתית

עזבו אתכם ממה שאומרים החזאים ברדיו ובטלוויזיה. קיבלתי מידע מודיעיני מדויק ממקורות יודעי דבר בבית-דגן.

הם מספרים לכם על התחזית לחמשת הימים הקרובים? הנה לכם סקופ – התחזית לחמשת החודשים הקרובים:

"מעתה ועד סוף אוגוסט תהיה עליה הדרגתית בטמפרטורות, יעשה חם יותר ולח יותר עד כדי מחנק".

ותזכרו איפה קראתם על זה לראשונה.

קטגוריות
בקטנה כללי מכתבים למגירה הציבורית שינויים בהרגלי הצריחה

מהפכות תקשורת

מהפכות תקשורת… כן… נושא שהולך ותופס תאוצה עם כל מהפכה:

לטלפון הקווי לקח למעלה מ-100 שנים להיכנס לכל בית.

למחשב האישי לקח 25 שנים להיכנס לכל בית.

לטלפון הסלולרי לקח 15 שנים להיכנס לכל בית.

לאינטרנט לקח פחות מ-10 שנים להיכנס לכל בית.

הדקו חגורות ותתכוננו למהפכה הבאה – היא תקרה בין לילה.