צבר – בלוג עם קוצים

כנראה ציפו ממני להוביל איזה מאבקון ציבורי-צרכני בעקבות הפוסט על הביסקויטים של אוסם, ולכן הקדמתי את הפסח וחיפשתי בנרות את החמץ.

פעם העולם היה פשוט: היה "יום האם". פעם בשנה מביאים מתנה לאמא. מאז הוא עבר הרבה תהפוכות. העולם נהיה מסובך.

בהשראת עידו קינן והתיקונים, עד שסופסוף מצאתי משהו ש(כנראה) אף אחד לא מצא לפני, אני ממהר להעלות אותו אצלי. והפעם: העתיד כבר כאן. 

מהי אהבה? בשביל ילד בן שנתיים: הבובה החדשה בשביל ילד בן 6: למשוך לה בצמות

נעצר חשוד בחשד שחשד בחשוד שנעצר שהוא חשדן יריב אופנהיימר פנה לבג"צ בעתירה לשחרר את ווילי

כבר כתבתי שתאריכים לבדם "לא עושים לי חשק". היומן הופך למופרע מיום ליום. אבל לעזאזל, אתמול והיום לאחר שאני כותב את התאריך אני מנסה לתרגם אותו מבינארית לעשרוני. מישהו אולי יודע כמה זה 11-01-10 בעשרוני? בהקסא-דצימלי? מחר סופסוף מפצחים את הקוד הבינארי וכותבים 2. עודף התעסקות עם מחשבים דפק לי ת'מוח.

כמו שכולכם כבר יודעים ומעודכנים מבעוד מועד, בשעה זו ממש מתחיל השלב האומברלי של ליקוי הלבנה.

תשמעו η-בקטע: חבר מהצבא אמר לי לנוח על אי. הוא לן אצלי. שמתי עליו X. אפס. אמנם שירתנו יחד בגבול החד-צדדי עם לבנון, אבל לפי המשפט מהיחידה הוא אשם בחלוקה רגולרית של חומרים אי-חיוביים וזה מבחינתי נקודת קיצון.

"תביא איזה 200 פָּקֶטוׂת" "חכה שניה, אני בדיוק מָסְנִיף" "עוד 300 פקטות ואני גומר את הלילה" "אבל אסור שזה ידלוף, אלה פרטים חסויים" "יש לך חומר מעניין?" "שלח לי, מה יש לך? שתף אותי" "אח שלי, איזה עולם יפה"

רשת אל גאוצ'ו יצאה במבצע לכבוד חגיגות 25 שנה להיווסדה, ובשלטי החוצות הם כותבים בגדול משפטים כמו: "מפרק פרה, משלם חצי" "דופק סינטה, משלם חצי"