והיה ביום ההוא

מספר אנשים שאלו אותי איפה הייתי ביום חמישי בלילה. טוב, נו, לא בדיוק ככה. שאלו איפה הייתי "כשהתחלף עשור".

מיותר לציין שאינני נמנה עם אלו שאוכלים חזיר לכבוד יום הולדתו של היהודי המפורסם ביותר בעולם (הכוונה לישו).

האמת שביום חמישי האחרון בשעות הערב והלילה הייתי עסוק בצפייה בליקוי לבנה, בכתיבת מאמר בבלוג ועוד כמה דברים, מועילים יותר או פחות, במרחב הפי.סי שלי, וגם במרחב הפיסי.

אינני מתלהב מתאריך כזה או אחר, אלא אם קורה בו דבר מה מיוחד ומסעיר שגורם לי או לקולקטיב לזכור אותו. הנה דוגמא לתאריך משעמם, והנה דוגמא לתאריך מעניין.

השבוע, כנראה שלא במקרה, יצא לי להיזכר ולדבר על "איפה היית כשהתחלף המילניום". נדוש. פשוט ישנתי. קמתי בבוקר, ראיתי יש חשמל וידעתי שאין באג 2000. הפרט הכי מעניין בכל הסיפור המשעמם, הוא העובדה שאני זוכר שישנתי אותו לילה אצל אח שלי. זהו.

אבל אם בזכירת תאריכים ובכתיבת "איפה היית כש" עסקינן, אאתגר אתכם הקוראים: איפה הייתם כש… וכאן זאת הבמה שלכם להשלים בעצמכם לפי המצברוח: הבוקר/סוף עשור/סוף מאה/נפילת מגדלי התאומים/פיגוע חבלני מקומי/גלעד שליט נחטף/רצח גנדי/רצח כהנא/רצח רה"מ/נחש צפע. בונוס לותיקים שבינינו: הר הבית בידינו/רגל אדם על הירח.

ומה מתאים יותר למשפט סיום לפוסט כמו זה, אם לא "לשנה הבאה בירושלים הבנויה"… :)

שלח מאמר זה באימייל שלח מאמר זה באימייל
הדפס מאמר זה הדפס מאמר זה

3 תגובות ל“והיה ביום ההוא”

  1. מאת קרן:

    כרגיל. נהנית לקרוא את דבריך (:

  2. מאת shooshooo:

    כשקראתי "רצח גנדי" מיד חשבתי ש"בטוח אין לך כל כך הרבה קוראים בני יותר משישים שיוכלו לזכור את המאורע", רק כשקראתי "בונוס לותיקים… הר הבית" הבנתי שחשבתי על הגנדי הלא נכון (המקורי, אמנם, אבל לא זה אתה חשבת עליו).

    אגב, שמו של אותו יהודי ישוע, עם ע' בסוף. השם ישו הוא משחק מילים תלמודי, רשי-תיבות של יימח שמו וזכרו.

  3. מאת אחיך:

    אז אתה זוכר פרט אחד יותר ממני. אני לא זכרתי אפילו את זה שישנת אצלי באותו ערב .
    בשביל זה צריך זכרון טוב כמו שיש לך :-)

השארת תגובה