גם ההגיון משתמש בלינוקס
2 ביול, 2010
כלינוקסאי, חברים מידי פעם מציקים לי בעניין הלינוקס. החלטתי לשבת ולכתוב מבחר סיבות הגיוניות כדי להראות למה דווקא משתמשי חלונות הם המוזרים ומשתמשי הלינוקס הם ההגיוניים יותר.
השקעת הזמן
מי שאומר שצריך להשקיע זמן כדי ללמוד מערכת חדשה צודק. אבל זה כמו השקעה לטווח ארוך באיזה פקדון בבנק. היום אתה חוסך מעצמך ולא קונה משהו קטן, אבל מחר תחייך כשתקנה משהו גדול מהחסכונות שצברת. אותו דבר: היום תשקיע כמה שעות בלימוד לינוקס, מחר תרוויח אותם בכך שלא תצטרך לפרמט שוב את המחשב, לא תצטרך להוריד תוכנות מאיצות מחשב כי הוא נהיה זחל, לא תיאלץ להתמודד עם נזקי וירוסים, ועוד. באופן כללי, לינוקס דורשת מינימום של זמן תחזוקה – עד כדי השקעה אפסית. אם אתה חוסך כסף לגיל פרישה, כדאי לך לחסוך זמן לשנה הבאה.
אין מספיק תוכנות ללינוקס
עוד שטות ששמעתי. יש תוכנות שעושות דברים מאוד ספציפיים – בעיקר תוכנות ייעודיות לעסקים, שאפשר למצוא גרסאות רק לחלונות. מדובר בד"כ בתוכנות שעולות המון (המון) כסף והלקוחות שלה הם אך ורק חברות ועסקים (כמו למשל תוכנת חשבשבת). לרוב השימושים של משתמש ביתי, בערך 99.99% (פלוס מינוס מאית האחוז), יש תוכנה מקבילה גם עבור לינוקס. לי אין היום חלונות במחשב, ואין לי צורך או געגוע. בפעם האחרונה שבדקתי את המצב אצלי (הפצת לינוקס אובונטו, גרסה 10.04), מצאתי מעל 30,000 תוכנות עם אפשרות מיידית להתקנה. אם זה לא מספיק, אז מה כן?
מי אמר שאין? 30,190 חבילות תוכנה זה לא מספיק?
נוחות שימוש
כל אחד ונוחות השימוש שלו. פה אין לי אפשרות לשכנע אף אחד. מי שניסה לינוקס כמערכת הפעלה ראשית במשך חצי שנה לפחות, יכול להחליט. מי שראה לינוקס 10 דקות רצופות ולא בדיוק הבין את השפה והמונחים, שלא ינגח את לינוקס בטענה של חוסר נוחות. אני מכיר את חלונות XP וראיתי קצת את חלונות 7, ואני טוען שההבדל בין חלונות XP לחלונות 7 גם יכול להיתפס כחוסר נוחות. אם ניסית לינוקס חצי שנה כמערכת ראשית (לא רק מידי פעם) והתייאשת וחזרת לחלונות, כנראה שבשבילך חלונות יותר נוחה (מי אתה? האם אתה קיים? שלח תגובה אם אתה קיים). בכל אופן, בעינַי לינוקס יותר נוחה לשימוש (דוגמאות, נו: הורדת והתקנת תוכנות ממאגר מרכזי, אין צורך באנטיוירוס וגם אין מה לפחד מוירוסים, אין רוגלות ורושעות למיניהן, העברת כל ההגדרות האישיות להתקנה אחרת ע"י העתקת ספריית הבית, ניתן להפעיל על DOK ולקחת את המחשב שלך איתך בכיס, ניתן להעתיק לדיסק-קשיח אחר במחשב אחר בלי צורך להתקין מחדש, והרשימה עוד ארוכה בדברים שמשתמשי חלונות אפילו לא יודעים על קיומם).
ידידותיות
נושא נדוש. אין מה להרחיב. לפני עשור זה היה נכון, כיום מיקרוסופט משתדלת לתַחזק את השמועה הזו. מי שמכיר גם חלונות וגם לינוקס, יודע שזה מופרך לחלוטין. ברור שמי שמכיר רק חלונות חושב שחלונות יותר ידידותית כי הוא כבר יודע איפה כל דבר נמצא ויודע איפה לחפש. מי שמכיר את 2 המערכות ויודע איפה כל דבר נמצא בלינוקס, יודע גם שהיא ידידותית לא פחות מחלונות. זה אומנם תלוי בהפצה ובטעם האישי, אבל לינוקס בהחלט לא נופלת במבחן.
חוסר תאימות
עניין שהולך ומשתפר כל הזמן. דיברו על זה בתחילת העשור הקודם ומאז עברו הרבה מים בירדן. נכון שמסמכי וורד נראים קצת עקום באופן אופיס, אבל באותה צורה אפשר לומר שמסמכי אופן אופיס נראים עקום בוורד. מיקרוסופט אופיס הוא לא סטנדרט – נהפוך הוא: גם במעבר בין גרסאות שונות של מיקרוסופט אופיס, המסמכים נראים עקום. תראו את הזמן שמשקיעים עכשיו מתחזקי האתרים שנכתבו עבור IE6 ותבינו למה לא כדאי להיצמד ל"סטנדרטים" של מיקרוסופט.
וההגיון
אם לשפוט לפי ההגיון, לינוקס לוקחת בגדול. בטח שכחתי עוד כל מיני סיבות הגיוניות למה לינוקס. לאלו שיגידו עכשיו שרק 1% מהאוכלוסיה משתמשים בלינוקס, אני יכול לענות שגם בהיגיון בריא משתמשים רק אחוזים בודדים מהאוכלוסיה, כך שזה לא באמת מדד.
פסקת ה-נ.ב.: באופן אישי
כשרק התחלתי להשתמש בלינוקס הייתה לי הרגשה של "איזה טיפש הייתי כל השנים האלו שהשתמשתי בחלונות", ורציתי "להפיץ את הבשורה" ו"להחזיר בתשובה" את כל החברים. עם הזמן זה כמובן דעך, ונשארתי משתמש רגיל במחשב, אבל בלינוקס. כשאני אומר "משתמש רגיל" אני מתכוון לגלישה באינטרנט, אימייל, מסמכים, מולטימדיה, ופחות או יותר זהו – כמו כל משתמש ממוצע אחר, אבל בלינוקס.
בקשר לאידאולוגיה של שימוש בתוכנה חופשית – אני מפנה לרם-און. הוא אידאולוג (ולא רק לגבי לינוקס). אני לא משתמש בלינוקס בגלל אידאולוגיה, אלא רק מבחירה הגיונית וחופשית של מה נוח לי ועדיף לי. "היו לי פעם עקרונות, מכרתי את כולם, עסקה מוצלחת בשבילי, טובה גם בשבילם", כתב פעם יענקל'ה רוטבליט, ובמקרה הזה אני מזדהה – אין לי עניין בלסבול עבור איזשהם עקרונות, אני לא פנאטי בקשר לקוד פתוח ו"חופש", ואין לי כוונה לקחת את הקרנל החופשי ולקמפל אותו בעצמי. אני משתמש בלינוקס מבחירה חופשית, וכי לינוקס יותר מתאימה לי וטובה בשבילי. ואם כבר בחופש עסקינן – אני רואה את עצמי חופשי לשנות את מראה שולחן העבודה שלי בצורה שמעולם לא יכולתי לעשות בחלונות.
עם לינוקס אין לי צורך ב"פעולות תחזוקה" שוטפות שלמשתמשי חלונות נראים מובנים מאליו ונחוצים כמו אוויר לנשימה. במילים אחרות: במקום לעבוד עבור המחשב, הוא עובד בשבילי.
זה ההגיון שלי. לא אידאולוגיה, פרקטיקה טהורה.
—
*אלי דיין העיר שעברתי את המספר 1000 בפוסטים. אז מיני מזל טוב לנו.
שלח מאמר זה באימייל
הדפס מאמר זה
2 ביולי, 2010 בשעה 19:13
משתמש בדפדפן
פוסט מעולה, כל הכבוד על ה1000.
2 ביולי, 2010 בשעה 19:40
משתמש בדפדפן
אכן מצויין, אני צריך להראות את זה לכמה וכמה אנשים.
ושוב, מזל"ט על ה-1000!
2 ביולי, 2010 בשעה 22:00
משתמש בדפדפן
כן, נכון, בעקרון אתה צודק.
אבל קראתי ואני חייב להגיב.
אני יודע שיופיעו תגובות לתגובה שלי בסגנון : "טרול" , "הנה עוד אוהב חלונות …" , ועוד ועוד.
את רוב שעות היום שלי אני מעביר על מחשב שמותקן עליו לינוקס, כחלק מהעבודה שלי אני חייב לינוקס, קימפלתי את הקרנל יותר מפעם אחת, הכנסתי שינויים לקרנל, לדרייברים, ל Xorg ועוד.
אבל !
הנה כמה דוגמאות שגרמו לי להתעצבן :
1. אני גם סטודנט (לתואר שני) וחייב לפעמים להגיש עבודות, באיזשהו שלב החלטתי שאני כותב את העבודות באופן אופיס ולא עובר לווינדוס, אחרי שעה של מריבות עם אופן אופיס בגלל בעיות עיברית אנגלית ועוד, נאלצתי לעשות ריסטרט ולעבור לווינדוס.
2. בכל רגע שאני ליד המחשב אני מפעיל את נגן המוזיקה.
בלינוקס אני משתמש באמרוק (ובאזישהו שלב אפילו התקנתי אותה על חלונות) התוכנה כל הזמן משתפרת ומוסיפים לה פ'יצרים חדשים, אבל יש בה המון המון באגים שמונעים ממני לשמוע את המוסיקה שאני אוהב, לעומת מדיה פלייר של חלונות שפשוט עובד.
ואל תגידו לי שצריך להתקין קודקים כדי לשמוע, כי זה נכון גם ללינוקס. בפדורה ובאופן אופיס MP3 אפילו לא מגיע עם ההפצות.
3. תמיכה בחומרה : נכון התמיכה בחומרה בלינוקס משתפרת מרגע לרגע אבל היא עדיין לא מספיק טובה, יש לי AirCard של סלקום שלא עובד בלינוקס, פתחתי באגים, דיבגתי את NetworkManager ו ModemManager גיליתי שהם לא מאתחלים את המודם נכון
ושלחתי את הפרטים למפתחים, את המודם יש לי כבר שנה ועדיין אני לא יכול להשתמש בו. לעומת בחלונות שהתקנתי את הדרייבר מהדיסק שהגיע יחד עם המודם, וזהו אני יכול להשתמש בו.
4. FLASH, אני חושב שלא צריך להרחיב. פשוט תחפשו בגוגל ותראו כמה בעיות יש עם זה על לינוקס.
5. משחקים, גם כאן לא ארחיב את הדיבור
לסיכום :
אני יכול להגדיר את עצמי כמשתשמש לינוקס כבד, ונכון, לינוקס הצילה אותי הרבה פעמים בעבר, כל פעם שאני צריך משהו שהוא יותר מסובך מלפתוח פיירפוקס ולגלוש באינטרנט לינוקס באה לעזרה.
אבל אני ואתם זה לא מרבית המשתמשים במחשבים, הרוב פשוט רוצה שדברים יעבדו,
הרוב רוצה לעשות Next , Next , Next ולשחק במשחק שהם קנו אתמול (או הורידו מהרשת) ולא לבדוק ב WineHQ שהוא נתמך ואיזה שינויים צריך לעשות בהגדרות של X.
רוב האנשים לא רוצים לדבג את ModemManager או להשתמש בשורת פקודה עם iwconfig כדי לגרום למודם שהם קנו לעבוד, ולבסוף להוסיף קבצים לחוקים של udev כדי שכל פעם שאני דוחף את המודם הוא יתחבר לאינטרנט.
אני נהנה מזה ולא אכפת לי להתעסק עם זה.
אבל רוב האנשים לא רוצים ולא נהנים, ועד שדברים אלו לא ישתנו,
אנשים לא יעברו ללינוקס.
3 ביולי, 2010 בשעה 18:49
משתמש בדפדפן
שגיא,
2. אתה לא צריך להתקין קודקים בלינוקס (וכשכן זה הרבה יותר קל מבווינדוס (וגם עובד, ואה כן, אין סיכוי שהמערכת הפעלה תמות מזה ולא צריך להתחל את המחשב וכאלו), אתה פשוט צריך להשתמש בVLC.
5. אתה מוזמן להרחיב, אני משחק די הרבה במחשב, פעם שחקתי ה-מ-ו-ן, אפילו ניהלתי שרתי משחק ופתיחתי מודולים. על לינוקס 🙂
אז כן, אתה יכול לשחק בלינוקס, אפילו קראתי שביצעו ספירה, ויותר משחקים עובדים על לינוקס עם ווין מאשר על ווינדוס שאיננו ווינדוס XP (וויסטה\שבע).
3 ביולי, 2010 בשעה 21:25
משתמש בדפדפן
יוחאי,
לדוגמא לגבי MP3, אתה יכול לקרוא כאן :
http://wiki.opensuse.org/Restricted_formats#MP3
לגבי flac, אם לדוגמא אתה משתמש ב gstreamer (ואני מאמין שכן) אז בלי החבילה
gstreamer-0_10-plugins-good
לא תוכל לשמוע flac.
והאמת, בשם החבילה אין אפילו תזכורת לflac ,אז איך משתמש צעיר צריך לדעת מה להתקין ? חיפוש במנהל החבילות עבור flac לא ממש יעזור לו.
4 ביולי, 2010 בשעה 0:08
משתמש בדפדפן
שגיא – לגבי עבודות לאוניברסיטה באופן אופיס, דווקא אני ירקתי דם עם מיקרוסופט אופיס, ובמשך שנים פשוט הגשתי את העבודות בכתב יד על נייר.
לאחרונה ניסיתי לכתוב משוואות באופן אופיס ומאז אני כותב את העבודות (שבד"כ כוללות המון נוסחאות מתימטיות מורכבות) באופן אופיס.
ההתרשמות שלי הייתה מאוד חיובית מכלי הנוסחאות של אופן אופיס, ולגבי עברית-אנגלית אני מוסיף תווי בקרה שקופים איפה שצריך.
הבעיה שלי צצה דווקא ממקום אחר: בד"כ הייצוא לפורמט מיקרוסופט יוצא דפוק ואני צריך לבקש אישור להגיש את העבודה בפורמט PDF, וזה כבר תלוי ברצון הטוב של הסגל, ויצא כבר פעם שהקלדתי עבודה באופן אופיס ובסוף הדפסתי והגשתי על נייר.
4 ביולי, 2010 בשעה 1:04
משתמש בדפדפן
שגיא,
שוב, התקנתי VLC וזהו, הכל עובד. לא נגעתי בשום דבר מעבר לזה, אין לי מושג מה זאת החבילה שאתה מדבר עליה ואני שומע מוזיקה בflac וmp3 ומוריד סרטונים בלי בכלל לחשוב שיש דבר כזה שנקרא קודק.
ואני מדבר איתך על שתי הפצות שונות שזה המצב בהן.
האמת שאין לי מה הולך בממלכת אובונטו, מצאתי את ההפצה לא יציבה באופן מזעזע ומשומה לשם שולחים את המשתמשים הצעירים.
4 ביולי, 2010 בשעה 11:07
משתמש בדפדפן
שגיא – לא טרול, ענית תשובה מנומקת ועניינית. לאחר קריאת כל התגובה שלך, לא נראה לי שמישהו יגיד עליך "עוד אוהב חלונות".
כולם יודעים שלינוקס לא מושלמת, והבאת אולי את הדוגמאות הבולטות לכך. אבל אם החלופות הם חלונות או מק, אז לפי דעתי לינוקס לוקחת בסיבוב. עם הזמן חלונות הולכת ונעשית יותר ויותר "סגורה" (עבור המשתמשים החוקיים) ותוכנות עובדות רק על גרסאות חלונות ספציפיות (בעיות תאימות), והעתיד שם בכלל לא נראה בטוח. באותו זמן ממש, לינוקס הולכת ומשתפרת ונעשית יותר ויותר ידידותית, וגם בעיות ידועות כמו שציינת הולכות ונפתרות.
הפתרון האמיתי והקבוע לרוב הבעית שציינת, הוא אספקת דיסק עם דרייברים ללינוקס עבור כל התקן חומרה שנמכר (כמו בחלונות), או ייצור משחקים עבור לינוקס. הפתרונות יגיעו עם הזמן, אבל הם תלויים בכמות המשתמשים בלינוקס. כל הסימנים מראים עתיד טוב ללינוקס גם בשולחן העבודה. אולי יותר לאט מהתחזיות האופטימיות שלנו, אבל זה יגיע.
5 ביולי, 2010 בשעה 13:49
משתמש בדפדפן
היי צבר,
אני לא רוצה שלא תבינו אותי לא נכון, אני בעד לינוקס ואני אוהב להשתמש בה, אבל הנקודה שלי היא שכל עוד אנשים יצטרכו להתעסק עם הפרטים הקטנים כדי שדברים יעבדו כמו שצריך, הם לא ישתמשו בלינוקס ויחזרו לאופציה הקלה שכרגע היא ווינדוס.
אתן לך דוגמא נוספת,
לאחר מה שכתבת על אופון אופיס החלטתי לחזור ולכתוב באופן אופיס.
כל מה שהייתי צריך הוא 2 מטריצות בגודל 4X2.
למה זה כל כך מסובך ?
למה אני צריך להתחיל לנסות ולהבין למה התכוון המשורר, כשנפתח לי חלון קטן בתחתית המסך עם השורה הבאה :
matrix"{ # ## # }"
שוב פעם שורת פקודה לעזאזל ?
למה באופיס של מיקרוסופט, מתחילים מטריצה, קליק ימני על כל תא נותן אופציה להוסיף שורות או עמודות, למה באופן אופיס אני צריך להבין ש ## הכוונה להפרדה בין שורות.
בנוסף, המטריצה היא ללא סוגריים שמקיפות אותה ? איך אני מוסיף אותן ?
לא יעזור כלום, זה לא נוח ולא אינטואיטיבי.
והנה במקרה, דוגמא חייה לבעיה בVLC (שלא צריך קודקים בשבילו, לפי יוחאי)
שלחו לי היום סרטון במייל, אני מנסה להפעיל אותו עם VLC וזו הודעת השגיאה שאני מקבל :
No suitable decoder module:
VLC does not support the audio or video format "WMV3". Unfortunately there is no way for you to fix this.
7 ביולי, 2010 בשעה 0:37
משתמש בדפדפן
קצת באיחור (בכל זאת תקופת בחינות) אבל טוב מלעולם לא…
פוסט מ ע ו ל ה !
אגב, יש תוכנה אחת של מייקרוסופט שאני באופן אישי חושב שאין לה אפילו מתחרה קרובה בלינוקס וזו הvisual studio על אף שגם אצלו יש דברים לא תקניים אני חושב שאין סביבה נוחה ממנו.
חוץ מזה אני לא מוצא שום סיבה להשתמש בחלונות.
7 ביולי, 2010 בשעה 9:01
משתמש בדפדפן
שגיא,
אני חייב לציין שאם היה לי כובע הייתי מוריד אותו עכשיו, אני יכול להעביר גם יום שלם מול מחשב, אני כבר כמה שנים משתמש בVLC, -בחיים- לא קיבלתי את ההודעה הזאת או פגשתי סרטון שלא עבד לי (חוץ מאחד שהיה מקודד לא נכון ולא הייתה אפשרות לנגן בשום מקום 🙁 )
אבל אתה יודע מאיפה אני מכיר הודעות דומות ? Windows Media Player היה זורק לי כל פעם שהייתי מנסה לנגן משהו, מחפש קודקים… רק תמתין רגע, באופן קבוע הההודעה הבאה הייתה שהוא נכשל ושאני מוזמן לקפוץ לו כי את המוזיקה שלי אני לא אשמע או את הווידאו אראה.
זה השלב שבו צריך להיכנס לגוגל ולהתחיל לחפש חבילות קודקים, בזמן ההורדה מאתר זר ולא מוכר תוך התפללות שהחבילה לא תהרוג את הווינדוס אחרי שאני אתקין אותה, צריך לבצע התקנה של איזה חבילה שפציצה את המחשב בזבל (כל מני תיקיות לתפריט התחל) ואז להתחל את המחשב.
עכשיו מגיע החלק המעניין, צריך להטיל מטבע, חמישים אחוז שהמחשב שלך מת, הלך, לא עולה יותר, צריך לפרמט, האופציה השניה מתחלקת לשניים:1. תוכל לשכוח מקודקים, מעכשיו דברים יעבדו 2. תצתרך להסיר את החבילה ולהוריד ולהתקין חבילה אחרת כי הנוכיח פשוט לא מספקת את מה שאתה צריך.
כל הסיפור הזה הרבה יותר מסובך ומסוכן מהתקנה של חבילה שאתה לא מכיר בלינוקס ממנהל החבילות. אבל זה לא משנה, שתי האפשרויות מסובכות מדי למשתמש הפשוט. אז לא, לינוקס לא מסובכת יותר, זה פשוט שמעולם לא ראיתי מערכת לינוקס נהרסת מהתקנת קודקים.
מה גם שלמיטב זכרוני מאובונטו וטוטם נראה לי הנגן נקרא, אם אתה צריך קודק, הוא אומר לך בדיוק איזה חבילה להתקין, רק מודיע לך שיש מצב שאתה מפר זכויות יוצרים או פטנט ושאולי כדאי שלא תעשה את זה או משהו כזה.
בסופו של דבר, מחשבים לא פחות מסובכים ממכוניות (רק שהם הורגים פחות אנשים) אז נכון שהישראלי הממוצע חושב שהוא אמור להיות מסוגל לתקן את המכונית שלו לבד, אבל בסופו של דבר הוא הולך למוסך. על אותו משקל, אין שום היגיון וסיבה שכל אדם יהיה טכנאי מחשבים, אנשים צריכים ללמוד לבקש עזרה עם המחשב ומהניסיון שלי, אחרי שמתקינים להם לינוקס הכל נהיה פשוט יותר (כן, אני האדם הזה שאנשים מהסביבה שלו פונים אליו כשיש להם בעיה עם המחשב והוא שמח לעזור להם, וכן, אחרי שמתקינים להם לינוקס, מפעם בחודש הם צריכים עזרה פעם בשנה).
אני אחזור על מה שחבר טוב שלי אמר לי (למרות שהוא חזר לווינדוס) "יוחאי, המערכת הזאת מדהימה, היא לא קרסה לי כבר חודש, אח שלי לא מצליח לפרוץ לי למשתמש במחשב, האופיס הפסיק לקרוס כל כמה שעות ולמחוק לי את העבודה, אבל חצי מהשימוש שלי במחשב, המשחק ((ברח לי השם שלו)) לא עובד טוב בwine אמרת לי לנסות, אני אחזור לווינדוס, רק תעדכן אותי ברגע שהמשחק יעבוד פה"
התגובה של אמא שלי הייתה דומה (ויחי הממשקים הגרפים שבהם אפשר להגדיר מסך משתמש עם חמישה כפתורים בלבד:כיבוי, אופיס, קבצים, דפדפן (הידוע בשם 'אינטרנט' וצ'ט עם הילדים) , רק במקום משחק, קבצים מהאופיס שלא עברו טוב לאופן אופיס, אבל זה כבר מקרה עצוב (ומגוחך), כי הם גם לא עברו טוב מגרסה אחת של אופיס לאחרת.
8 ביולי, 2010 בשעה 8:30
משתמש בדפדפן
שגיא – לגבי המקודד כנראה הייתה לך בעיה נקודתית אצלך. גם אני מעולם לא חויתי בעיות כמו שתיארת.
לגבי אופן אופיס, איך ידעת להכניס את הקוד של המטריצה (matrix)? אני מנחש שבגלל שנפתח חלון selection שבו לחצת על כפתור עם ציור של מטריצה. אם תסתכל על המסמך עצמו, תראה שהמטריצה נוספה למסמך ואתה יכול להוסיף את המספרים שלך לתוך הציור של המטריצה שנוצרה, בלי לגעת בכלל בקוד.
בשבילי, היתרון הגדול באופן אופיס הוא הכתיבה של הנוסחאות דווקא ע"י קוד. אם היית כותב עבודות עם הרבה נוסחאות, היית מבין למה. זה סיוט לכתוב עם העכבר (וגם לוקח כמה שעות יותר). סוגריים מוסיפים ע"י לחיצה על הכפתור המתאים בחלון selection, או ע"י כתיבת left[ ו-right] בחלון הקוד (כנראה הסוגריים פה יצאו הפוך בגלל כיוון הכתיבה בעברית).
יש דברים שאני לא אתווכח איתך, כמו שתיארת (או יותר נכון לא תיארת) את הבעיות עם פלאש ומשחקים, ואני מקבל. אבל למה סתם לרדת על אופן אופיס? יש חסרונות בלינוקס, אבל זה בהחלט לא הכתיבה באופן אופיס. אל תנגח סתם את אופן אופיס אם אין לך ניסיון, בזה אתה תדמה לחסרי הניסיון בלינוקס שמנגחים בלי להכיר בכלל את מושא הניגוחים, וחבל.
8 ביולי, 2010 בשעה 10:20
משתמש בדפדפן
אחלה פוסט!
שגיא – לא יודע באיזה גירסה אתה באופן אופיס, אני בגירסה 3.2 ולא צריך לכתוב קוד כדי לשים טבלה במסמך. הכל שם דומה לוורד, שזה אמור להיות יתרון.. יש כמה שינויים וכמה דברים שצריך להתרגל במעבר בין וורד לאופן אופיס, אבל גם וורד (2003) זה לא תכלית השלימות, תראה מה קורה כשאתה מנסה להכניס תמונה למסמך, הכל מתבלגן, כל אנטר יכול לסבך את העניינים..
לינוקס אכן משתפרת, ובקצב מהיר, הודות לזה שהיא קוד פתוח וכל מתכנת יכול לשפר אותה.
לעומת זאת, באגים ב-WIN, וורד וכו' לא יתוקנו במהירות.
הכי נהנתי, בתור משתמש WIN לשעבר, מ"מרכז התוכנות", התקנה במהירות, אין חשש לוירוסים, יש חשש קצת לחבילות שבורות, אבל בד"כ הן מוסרות אחרי זמן קצר.
10 ביולי, 2010 בשעה 10:58
משתמש בדפדפן
DSO, לא דיברתי על טבלאות, אלא על מטריצות, בעזרת אובייקט שנקרא Formula. שלפי דעתי הוא ממש לא נוח ולא אינטואיטיבי, למרות כל הניסיונות, עדיין לא הצלחתי לייצר מטריצה 4X2 שתראה כמו שצריך.
"אין חשש לוירוסים" זו אמירה חסרת בסיס, הוכחתי כבר בפורומים ובבלוגים אחרים שגם בלינוקס יש תולעים ווירוסים, נכון את התוכנות מתקינים היום ממאגרי התוכנות של ההפצה, אבל כדוגמא לפני כשנה, נפרץ מאגר התוכנות של פדורה, הוחלפו שם החתימות של החבילות ובעצם אותם פורצים היו יכולים לשתול כל תולעת/וירוס שרצו.
כמו שכתבתי בעבר, אני אוהב את ההפצה שאני משתמש בה, רוב הזמן אני משתמש בלינוקס כמערכת ההפעלה הראשית שלי, אפילו מצאתי תחליף מצויין לVisual Studio שנקרא Kdevelop, וברגע שאני צריך משהו שהוא קצת יותר מסובך מסתם לגלוש לאתרים, אני חוזר ללינוקס שלי ועושה את זה שם בשניות, גרמתי אפילו לאנשים בעבודה שמכורים לווינדוס להתקין cygwin ע"מ שיהיה להם shell של לינוקס בשביל הדברים הקצת יותר מתוחכמים.
אני ממליץ לכולם לראות את הוידאו הבא :
Why Desktop Linux (Still) Sucks. And What We Can Do To Fix It.
http://blip.tv/file/3538476/
שגיא.
10 ביולי, 2010 בשעה 15:27
משתמש בדפדפן
שגיא:
בפדורה התקנת המקודדים לטוטם (נגן המדיה ברירת המחדל) נעשית באופן כמעט אוטומטי.
מכיוון שזו הפצה שמרנית יש להתקין את מאגרי rpmfusion שמכילים תוכנות לא חופשיות או תוכנות שמוגנות בפטנטים בארה"ב: rpmfusion.org.
אתה מפספס את כל העיקרון של הקוד הפתוח. אם יש באגים, דווח עליהם, והם יתוקנו.
בניגוד לחלונות – שם אין עם מי לדבר.
בקשר לפלאש, כמו גם בקשר למשחקי חלונות: זו לא אשמת המערכת. בפלאש זאת אשמתה של אדובי שמוציאה גרסאות עלובות, ובמשחקי חלונות זה פשוט בגלל שWine עדיין לא מושלם – אבל בתור אחד שמבין אני יודע שזו תוכנה מדהימה, הם מימשו מחדש את רוב הAPI של חלונות והולכים ומשתפרים מגרסה לגרסה. גם משחקי מחשב ממש חדשים עובדים אצלי בWine בלי בעיות.
10 ביולי, 2010 בשעה 16:33
משתמש בדפדפן
[…] זה לא חלונות, כי לינוקס הגיונית, מאוד הגיונית. לכל החלטה יש סיבה, על כל מיקום של כל […]
10 ביולי, 2010 בשעה 18:17
משתמש בדפדפן
אלעד (el.il)
חבל שלא קראת את כל מה שכתבתי עד עכשיו…
1. קוד פתוח – באגים – באמת חבל שלא קראת, אחרת היית יודע, שבאגים אני פותח וגם מציע תיקונים. לפי דעתי לא פספסתי את עקרון הקוד פתוח בכלל, אפילו יצא לי לתרום איזה תיקון או שניים, ל XORG ולקרנל (במסגרת עבודתי).
2. לא טענתי שבתמיכה לפלאש לינוקס אשמים, יש אפילו פרוייקטים בקוד פתוח שבאים לפתור את הבעיות של אדובי ולהציע חלופה טובה יותר
3. קודקים : הצלחת להוכיח בדיוק את מה שאני טוען, (כמו שאומרים הרמת להנחתה) , תיקח משתמש חדש שבדיוק סיים התקנה של fedora 13 על המחשב שלו וכל מה שהוא רוצה זה לשמוע קובץ mp3, בחיפוש בגוגל עבור fedora 13 mp3 codecs
לא מזכיר בכלל את rpmfusion.
אותו משתמש רוצה לעשות double-click ולשמוע את השיר שהוא אוהב ולא מעניינת אותו הסיבה שבפדורה אין תמיכה מובנת בMP3, אני מוכן להתערב איתך שלא מעניין אותו זכויות יוצרים, אני אפילו דיי בטוח שאת אותו קובץ הוא הוריד בצורה לא חוקית מאינטרנט, הדבר היחיד שמעניין אותו הוא : שהוא שמע שבלינוקס הכל עובד ישר מהקופסא … ואז הוא מגלה שלא כך הדבר …
נתתי לכולכם רק כמה נקודות למחשבה על מערכת ההפעלה שאני כל כך אוהב, ואמשיך להשתמש בה ולדווח על באגים ואולי אפילו לתקן כמה.
אל תהיו עיוורים, ואל תהפכו להיות כמו אותה קבוצת מאמינים שרופה של Apple.
העולם הזה של לינוקס, לא מתאים לכל אחד, יש בלינוקס דברים מדהימים שעושים את החיים לקלים ולנוחים יותר, אבל באותה מידה, גם דברים פחות נוחים שגורמים לאנשים אחרים לברוח מה"דבר" הזה שנקרא לינוקס.
11 ביולי, 2010 בשעה 8:26
משתמש בדפדפן
"גם בהיגיון בריא משתמשים רק אחוזים בודדים מהאוכלוסיה"
אהבתי….
11 ביולי, 2010 בשעה 8:30
משתמש בדפדפן
שגיא – אתה בעצם מאשר את דבריי, שבשביל להיות משתמש לינוקס לא צריך להיות מעריץ שרוף, אלא רק קצת רצון ויכולת למידה.
לא הבנתי למה זה כ"כ חשוב לך לטעון שוב ושוב שקובץ MP3 לא עובד מהקופסה בלינוקס. באובונטו למשל, אני לא זוכר אפילו מה או איך התקנתי בשביל זה (למרות שנראה לי שזה לא מנוגן ישר מהקופסה). אני מנסה לחשוב מה כן עובד מהקופסה בחלונות. לא הרבה.
אבל איזה חלופה יש? המשתמש הפשוט, זה שלא יודע מחשבים, יודע להתקין חלונות? הוא יודע להתקין את כל הקודקים שצריך בחלונות? ואם צריך משהו, יש מנגנון שבודק מה צריך ומתקין? כל דבר קטן מצריך חיפוש באינטרנט.
קח לדוגמא את שורת התחל. בעבודה אני משתמש בחלונות. רציתי לשנות את המראה של סרגל המשימות הזה והייתי צריך לחפש תוכנה חיצונית. זה יותר טוב? בלינוקס אין צורך בשום תוספת בשביל להפוך את מראה שולחן העבודה.
אחרי התקנת חלונות צריך להתקין את כל הדרייברים לחומרה. זה לא נחשב "התעסקות"? ההבדל הוא שרוב האנשים מכירים ויודעים איך להתקין דרייברים לחלונות, אבל לא יודעים איך עושים את אותו הדבר בלינוקס, אם יש איזה כרטיס איזוטרי שלא נתמך מהקופסה.
אז אותו משתמש פשוט רוצה להתקין חלונות ולעשות דבל-קליק על סרט בפורמט divx. ואז מה? איך הוא מגיע להבחנה שהוא צריך להוריד תוכנה שמנגנת קבצים בפורמט divx?
עבור המשתמש הפשוט ביותר השאלה צריכה להיות כזו: נניח ויש מחשב מותקן עם לינוקס, האם המשתמש יתקשה לבצע משימות יומיומיות? האם באמת לינוקס פחות ידידותית? יש לי דוגמאות במשפחה של אנשים מבוגרים שלא מכירים חלונות, כי התקנתי להם לינוקס (כולל קודק ל-MP3 😉 ), ואין להם שום בעיה.
אני לא מעריץ שרוף של לינוקס. כמוך כמוני – אוהב אבל לא עיוור. האידאולוגיה ממני והלאה. ביום שחלונות תעקוף את לינוקס, אני אתקין חלונות בלי למצמץ. אבל עד שזה יקרה, לינוקס תהיה הפייבוריטית שלי.