- צבר – בלוג עם קוצים - https://tsabar.no-ip.org/blog -

מה שלא תמיד מספרים לכם על בעיות איכות הסביבה

כמה דברים קטנים על איכות הסביבה של הכדור שלנו, שאולי אתם לא יודעים אבל חשוב שתדעו.

מכוניות ירוקות

העולם עובר (או לפחות כך אומרים) למכוניות ירוקות המונעות באמצעות סוללות (מצברים). מצברים של מכוניות חשמליות שוקלים כמה מאות ק"ג ובכך מעמיסים על כמות האנרגיה הדרושה להנעת הרכב. כלומר יותר אנרגיה מתבזבזת על כלום. זה נכון גם לגבי מכוניות כיום: אם אדם נוסע לבד ברכב, המשמעות היא שרוב הדלק הנצרך מתבזבז על הסעת כלי במשקל טון ממקום למקום, בעת שהאדם עצמו ושאר חפציו המיטלטלים הדרושים לו, שוקלים פחות מ-100 ק"ג.

מכוניות חשמליות יכולות כיום לנסוע עד 100 ק"מ ללא מילוי של מצברים. אם תתכננו נסיעה לאילת, סביר להניח שבמקום לחכות ב-4 תחנות שונות לטעינת המצברים תעדיפו את האפשרות המהירה של החלפת המצבר. אם לפני כמה ימים קניתם רכב חדש עם מצברים חדשים, האם תהיו מוכנים להחליף אותם במצברים משומשים?

גם המכוניות המשולבות (היברידיות) לא חוסכות מהכדור שלנו את הזיהום. אולי נדמה לכם שאתם צורכים פחות דלק ובכך מזהמים פחות, אבל האמת היא הרבה יותר מרה: בעוד כמה שנים יתחילו להיאסף בהמוניהם מצברים משומשים של מכוניות היברידיות ו/או חשמליות, ולמרות שנמנענו מלשרוף עוד כמה טונות של שאריות דינוזאורים, זה לא יחפה על הנזק הסביבתי שיביאו טונות של חומצות משומשות.

בעיה צבירת האנרגיה נשארה בעינה: ככל שאנו צורכים יותר אנרגיה וצריכים אותה יותר ניידת, גם אם נשתמש באנרגיה חשמלית, "ירוקה", הרי שצבירת האנרגיה בסוללות נעשית שוב על חשבון הכדור. אין ביכולתם של חומרים טבעיים, או כאלו שנמצאים בטבע, לצבור הרבה אנרגיה כפי שאנו רוצים. המילה האחרונה בתחום צבירת האנרגיה – סוללות הליתיום – הן מזהמות ממדרגה ראשונה בסוף השימוש שלהן.

נורות חסכוניות, חיסכון באנרגיה

שמעתם כבר על נורות פלואורסצנטיות קומפקטיות [1] (CFL)? אם רצתם לסופר כדי לקנות כזו במחשבה שכך תוכלו לחסוך את זיהום הפלנטה שלנו – טעיתם. החומרים מהם עשויה הנורה הם הרבה יותר מזיקים מאשר החומרים הכמעט טבעיים שמהם עשויה נורת ליבון רגילה (נורת "אגס" צהובה). כספית, רעל חזק, זה אחד מהחומרים המעורבים בהתליך הפקת האור בתוך CFL. כשאתם זורקים נורה כזו לפח בסוף השימוש – וסביר להניח שהיא תתפוצץ שם – אל תשכחו להביא בחשבון את העובדה שאחרי ירידת גשם על אזור הטמנת הפסולת, יחלחלו החומרים הנ"ל אל מי התהום שאותם אתם תשתו בשנה הבאה.

החשכת מסכים: זה אולי עבד על מסכי CRT (המסכים "השמנים" שהיו עד לא מזמן), אבל במסכי LCD ו-LED אין כמעט הבדל בצריכת האנרגיה של מסך שחור ומסך לבן. תעשו מחקרון קטן: שימו מחשב נייד שמופעל על סוללה במשך שעה עם שומר מסך עם צבע לבן סטטי ועם שומר מסך עם צבע שחור סטטי (אבל לא כיבוי מסך), ותראו שאין הרבה הבדל בצריכת הסוללה (יש לציין ששומר מסך עם תנועה יפעיל יותר את המעבד ולכן יצרוך יותר סוללה).

מסכים, מערכות סטריאו, מחשבים וטלויזיות בהמתנה (Stand-by) גם צורכים חשמל. מומלץ לכבות אותם עם כפתור הכיבוי שעליהם אם יש אי-שימוש ממושך.

אומרים לנו לחסוך באנרגיה… השימוש באנרגיה כשלעצמו אינו בעייתי, הבעיה היא רק איך הרשויות מנתבות את כספי משלם המיסים כדי ליצור אנרגיה לעם. אם היו מתקינים ה-מ-ו-ן לוחות סולריים בנגב (ולא רק דוגמיות) במקום להשקיע בעוד תחנת כוח פחמית, היינו כולנו נושמים אוויר נקי יותר וגם נותנים לעוד 3 דינוזאורים להמשיך לנוח את מנוחת העולמים שלהם. יש מספיק דרכים ירוקות לייצר אנרגיה מכל מה שזז (תרתי משמע), אבל הדרך הזולה היא לשרוף דינוזאורים, וככה הכלכלה עובדת. אין חלוקה עקרונית בין צריכת אנרגיה לבין איכות הסביבה, רק דרך יצירת האנרגיה כיום מפרידה בין השניים.

יאמר לזכותינו, הישראלים, שבאמת בהרבה בתים מותקן דוד-שמש. אנחנו אחת מהארצות המובילות בעולם בכמות דודי השמש לאוכלוסיה.

התפוצצות אוכלוסין

כמה פעמים שמעתם או קראתם מאמרים מדעיים על האפקטים של התפוצצות האוכלוסין על בית הגידול שלנו? אם לא שמעתם הרבה זה בגלל שגם הרבה מדענים שמודעים למצב הביש לא מוכנים לדבר בשם עצמם. זה לא רק לא פופולרי, זה גם אנטי-כלכלי ואנטי-חברתי.

הבעיה היא כזו: מרגע הגיעו של האדם אל מרקם החיים הסביבתי – לפני 200,000 שנים לפי תורת האבולוציה, או 5,770 שנים לפי היהדות – האנושות השתלטה על הכדור והגיעה לתפוצה של 7 מיליארד פריטים. האדם התגבר על רוב המכשולים שעצרו או השהו את התפשטותו המהירה – בעיקר מחלות, מגפות וסכנות טבע – וכיום האנושות מכפילה את עצמה בכל 35 שנה. נשמע מטורף, אבל אלו המספרים.

רוב המדענים שעוסקים בנושא טוענים שהכדור שלנו בעצם לא יכול להכיל את כמות האוכלוסיה שקיימת כבר כיום, והעובדה שכולנו עוד כאן זה בגלל שאנחנו מכלים את המשאבים הטבעיים שאמורים לכלכל את הדורות הבאים, כלומר האיזון העדין שהיה קיים פה מאז שהכדור שלנו קיים כבר לא נשמר עוד.

הדוגמא, שלכאורה פשוטה אבל היא לא (הסבר בהמשך), היא כמויות האוכל הקיים בעולם: בשביל לספק אוכל לאוכלוסיה של X בני אדם, צריך לעבד Y דונם של שטחים חקלאיים. יותר אנשים = יותר שטחים. נגמרו השטחים שאפשר לעבד? תהיה בעית רעב עולמית. כמובן שהבעיה יותר מורכבת ממה שהיא מוצגת כאן, בגלל שגם על חלקת האלוהים של היהודים בעולם (להלן: ארץ ישראל) אמרו פעם שהיא לא תוכל להחזיק יותר ממיליון איש כי אין מספיק שטחים טובים לחקלאות. העובדה שחיים פה 7 מיליון ועדיין יכולים לאכול היא בגלל ההנדסה החקלאית, שמאפשרת גידול של יותר אוכל ליחידת שטח אדמה, וכן היכולת לעבד אדמה בשטחים שנחשבו פעם לעקרים (הנגב הוא מדבר). הבעיה עדיין עומדת בעינה כי אפשר להוציא מהאדמה קצת יותר, אבל לא כמות בלתי מוגבלת.

אם חשבתם שאתם לא מזהמים אם אין לכם רכב, תחשבו שוב. אומנם בעיה יחסית מינורית, אבל קיימת ומתרבה, היא הזיהום הביולוגי הטבעי: ככל שיש יותר אורגניזמים חיים ופחות מעולם הצומח, אזי אפילו אם לא נשרוף דינוזאורים ונכרות עצים, הרי שגופינו צורך חמצן ופולט פחמן דו-חמצני לאטמוספירה. אם זה בנשימה רגילה של אוויר, וגם בצריכה של פחמנים (אוכל) ושחרורם אחרי התחמצנות בתוך גופינו. הריח הלא טוב של הגזים המופקים ממעֵינוּ נובעים מתוספות של גופרית. האוכל המהונדס שיש לנו היום גורם ליצירת יותר גזי חממה פרי בטננו, מה שאומר גם שהוא נספג פחות טוב ולכן גם פחות בריא (אבל בזה אני כבר לא מחדש כלום).

צריכת בשרים מזהמת את הכדור אפילו הרבה יותר: ענף החקלאות שמייצר עבורכם בשרים למאכל, מאכיל את החיות בתרכובות מהונדסות שעולות זול אבל גורמות לחיות לפלוט הרבה יותר גזים. צריכה פחותה של בשרים תורמת ישירות להפחתת כמות גזי החממה (אני לא צמחוני ולא מטיף למוסריות, זה מדעי נטו).

דילול אוכלוסיה זה לא פתרון פשוט. לפני שנים רבות חוקקו חוק בסין המאפשר ילודה של ילד אחד לכל משפחה. היום יש בעיה חמורה בחלקים מסוימים בסין, כי יש יותר מבוגרים מילדים, ויותר פנסיונרים ויותר קשישים שזקוקים לסיעוד ביחס לכמות האוכלוסיה, ואין מספיק צעירים בשביל זה. זה גם קטלני לכלכלה, כי הכלכלה מתבססת על התרחבות. תארו לעצמכם שאין עוד צורך בבניית בתים חדשים, אין צורך בהקמת תשתיות חדשות, צריכה הולכת ופוחתת של מוצרים חדשים – זוהי כלכלה בקילקולה. לגבי ההיבט החברתי והמוסרי, אין אפילו צורך להוסיף עוד מילה.

יש הטוענים שהחיסון נגד שפעת חזירים הוא גם מונע פריון וזה תכסיס של חברות התרופות לדלל את אוכלוסית העולם. אני מעדיף לא לנקוט עמדה בנושא, וזה גם לא הנושא של מאמר זה.

גזי חממה

השם "גזי חממה" ניתן לגזים אלו כי הם פועלים בדומה לניילונים של החממות – קרני שמש שנכנסות לחממה דרך הניילונים לא יכולים לצאת בחזרה והמשמעות היא שבתוך החממה מתחמם מאוד. גזי החממה באטמוספירה פועלים באותה צורה – פחות קרינה יכולה להיפלט בחזרה לחלל ולכן הכדור מתחמם. עיקר הבעיה של האטמוספירה היא התרבות גזי החממה. כשאומרים "גזי חממה" מתכוונים בעיקר לפחמן דו-חמצני ופחמן חד-חמצני, שהם גם רעילים מאוד. לפני 50 שנה היו 350 חלקיקי פחמן דו-חמצני לכל מיליון חלקיקים באטמוספירה. כיום יש כמעט 390 חלקיקי פחמן דו-חמצני לכל מיליון חלקיקים. אומנם מדובר עדיין בקצת פחות מ-0.04% מהאטמוספירה, אבל עדיין זו עליה של 10% ב-50 שנה. רוב אנשי המדע סבורים שנקודת 450 חלקיקים למיליון היא נקודת אל-חזור. נקודת אל-חזור היא נקודה שבה לא משנה מה נעשה, זה כבר לא בידיים שלנו. את הגירסא הרכה של ההסבר המדעי יכול כל אחד להבין, ולכן אפרט:

כדור הארץ מקבל אנרגיה מהשמש בצורה של קרני אור, חלקן הקטן בתחום הנראה אבל רובן נמצאות בספקטרום האלקטרומגנטי הרחב שאנחנו לא רואים: החל מקרינת רדיו (אורך גל בקילומטרים ו/או מטרים), עבוֹר בקרינת מיקרוגל (אורך גל במילימטרים), דרך אינפרה אדום (אורך גל של אלפיות מילימטר), דרך האור הנראה (אורכי גל של 400-700 מיליוניות המילימטר), ועד האולטרה סגול, רטנגן וקרינה רדיואקטיבית (אורכי גל הכי קצרים שיש – עד קוטר של אטום). את רובם שולחת האטמוספירה לאלף עזאזל ומפחיתה את האנרגיה המגיעה לפני השטח. אחת הדוגמאות המוכרות היא שכבת האוזון, שדואגת שקרניים קצרות (אולטרה סגול ורנטגן) לא ישרפו אותנו חיים. קרני אולטרה סגול הן אלו שהופכות אותנו לאדומים בחשיפה לשמש.

במצב טבעי, האוויר והאדמה סופגים כמות מסוימת מהקרינה והשאר נפלט לחלל בחזרה. מה שנספג, מתורגם ע"י המשוואות של איינשטיין וחבריו בפקולטה לפיזיקה, לחוֹם. פחמן דו-חמצני ופחמן חד-חמצני באטמוספירה גורמים לכך שפחות קרינה נפלטת בחזרה לחלל ולכן הכדור מתחמם. בעיית נקודת האל חזור מורכבת גם מכך שהקרחונים בקטבים נמסים: מי שראה תמונות לווין של כדור הארץ יודע שבמבט מבחוץ הכדור שלנו נראה כחול, אבל עם הרבה לבן בקטבים. הקרח בקטבים משמש כמחזיר-אור טבעי – מראה טבעית של כדור הארץ עבור הרבה קרניים שמגיעות אליו. צבע כחול הוא כהה יותר ולכן מתחמם יותר. פחות קרחונים בקטבים משמעותו כוכב לכת כהה יותר, שמשמעותו מתחמם יותר – כך יוצא שאם נגיע לנקודה שבה לא יהיו מספיק קרחונים, ההתחממות הגלובלית תואץ ואז יופשרו עוד קרחונים, וזהו תהליך שיזין את עצמו גם בלי עידודה של האנושות, עד שכל הקרחונים יומסו והטמפרטורה על הכדור כבר לא תהיה עוד טובה לחיים שעליו. זוהי נקודת האל-חזור.

התפשטות האדם לכוכבים אחרים

"נו, אם אפשר להרוס את הכדור ולעבור לכוכבים אחרים כמו בסרטי מדע בדיוני, אז מה הבעיה? החלל מספיק גדול בשביל האנושות לעוד מיליוני שנים". טעות.

דבר ראשון, מסע בחלל דורש כמויות אנרגיה שהם מעבר למה שהכדור שלנו יכול לספק לנו כיום. רוב החלליות מסתמכות על אנרגית השמש, מה שאומר שהתרחקות מהשמש שלנו אל כוכבים רחוקים הוא לא ישים כי אנחנו נצטרך לייצר בעצמנו את האנרגיה. גם חלליות המופעלות על אנרגיה גרעינית לא יוכלו לספק את כמות האנרגיה הדרושה להרבה שנים של מסע בחלל, אפילו עבור אוכלוסיה של רק כמה אלפי בני אדם.

דבר שני, המרחקים בין הכוכבים הם דבר שהוא בלתי עביר גם בשביל החלליות שימציאו בעוד 100 שנה. הכוכב הכי קרוב אלינו הוא סיריוס, והוא נמצא במרחק של 40 מיליון-מיליוני ק"מ. זה מספיק בשביל טיסה של יותר מ-100 שנה עבור חללית שטסה במהירות של 4% ממהירות האור – דבר שהוא בקושי בגדר חלום בשביל טובי המדענים כיום. אף אחד לא הבטיח לנו שנמצא שם כוכב אחר שטוב להתיישב בו, מה שכמובן יגרום להמשך טיסה ארוכה מאוד בחלל עד שימצא הכוכב המתאים.

ומה עם הכוכבים הקרובים – הירח, מאדים, נוגה? נוגה לא מתאים כי הוא "שרוף" – האטמוספירה שלו לא מאפשרת קיום אפילו לגשושיות הלא מאוישות שנאס"א שלחה אליו. למאדים כמעט ואין אטמוספירה ועל הירח אין בכלל. לגבי הטענה שאפשר לבנות עיירות חלל בירח, זה נכון – אבל נקווה שלא יגיע טרוריסט או סתם מטאוריט שיפגע בקיר העוטף ויגרום לאוויר של עיר החלל על הירח להתנדף ולהרוג את כל יושביו. תושבי המאדים לא יוכלו לקיים קשר רציף עם החברים שנשארו בכדור הארץ – גם לתמונות של גשושיות המאדים לוקח בין 2 ל-45 דקות להגיע לכדור הארץ, מה שאומר שתוכלו לשכוח לחלוטין משיחת סקייפ טרנס-כוכבית. גם להגיע למאדים לוקח כמה חודשים.

שורה תחתונה

* אל תלכו שולל אחרי חברות שהנזק הסביבתי שלהן גדול, אבל מדפיסות משני צידי הנייר וחורטות על דגלן את הצבע הירוק.

* תראו את הסרט HOME [2], יש בו מסר חינוכי יותר מאשר הפסטיגל, וגם נופים מרהיבים ונדירים.

* תשמרו על הכדור. זה כל מה שיש ויהיה לנו ולילדינו.

וכמובן: חג חנוכה שמח!