הקשת ה-א-פוליטית

עכשיו הגעתי הביתה מהקלפי. השכמתי קום ובחרתי ברע במיעוטו לפני 3 שעות. אודה – הבחירה הייתה קשה. ויתרתי על הבחירה בפתק לבן עם כיתוב "גלעד שליט" תמורת התניה שלי עם עצמי שאעשה משהו יותר מועיל למענו.

בשעתיים וחצי האחרונות עמדתי בכניסה לקלפי והחתמתי אזרחים על עצומה שתקרא לממשלה שתקום לפעול לשיחרורו המהיר של גלעד שליט ^[1]. ע"פ ההנחיות ללא זיהוי פוליטי כלשהו.

איזה תגובות קיבלתי מהציבור… החל ב"לא חותם על שיחרור מיליון מחבלים" ועד "גם בשביל מיליון מחבלים", היו הרבה אנשים שלא מוכנים לשמוע כלום, והרבה כאלו ששומעים "גלעד שליט" אז מיד אומרים "בטח שנחתום". גם אב שכול החליף איתי כמה מילים.

אזכיר דבר חשוב: "כל המקיים נפש אחת בישראל ^[2]" וגו'.

הייתי רוצה לעשות יותר, אך החיים סוחפים אותי איתם. בעוד שבוע מבחן.

אני עוד רואה בדמיוני את אזרחי ישראל דבוקים לטלויזיות עם דמעה בזוית העין כשגלעד יצא מהמטוס בריא ושלם וההורים שלו רצים אליו ומחבקים אותו. הלואי כבר מחר בבוקר.

בעז.