- צבר – בלוג עם קוצים - http://tsabar.no-ip.org/blog -

17 דברים שמשתנים בך לעד כשאתה גר בארץ אחרת

הפוסט הוא תרגום חופשי לעברית. המאמר המקורי באנגלית נמצא כאן [1].

כשהתחלנו לארוז לקראת מעבר לחו"ל בפעם השלישית בתוך שנים ספורות, הסתכלתי אחורה וידעתי שלדחוס את החיים שלנו במזוודה ולעזוב את המולדת שלנו [ברצלונה] הייתה ההחלטה הכי טובה שכנראה עשינו. כשאתם עוברים לגור בארץ אחרת ומעבירים את החיים שלכם כמסע מלא בחוסר ודאות, אתם מתבגרים בדרכים לא צפויות.

אתם מתמודדים עם אתגרים חדשים, אתם מכירים צדדים בעצמכם שאפילו לא ידעתם שקיימים, אתם נדהמים מעצמכם ומהעולם. אתם לומדים ומרחיבים אופקים. אבל אתם גם לומדים את ההיפך, ואחרי שאתם נופלים ולומדים את הלקח, אתם נהיים יותר צנועים. אתם מתפתחים, אתם מתגעגעים הביתה… ואתם מעצבים זכרונות שנשארים איתכם לנצח. אם אי פעם חייתם רחוק מאוד מהבית, או יצאתם למסע ארוך במיוחד, אני בטוח שהרגשתם את 17 הדברים שמשתנים בכם לנצח כשאתם חיים במדינה אחרת.

1. אדרנלין נהיה חלק מהחיים שלכם.

מהרגע שהחלטתם לעבור לגור בארץ אחרת, החיים שלכם הופכים להיות מיקס עוצמתי של רגשות – לימוד, אלתור, עיסוק עם הלא צפוי… כל החושים שלכם מתחדדים ולזמן מה המילה "שגרה" נעלמת מאוצר המילים שלכם כדי לפנות מקום לאדרנלין לרגש אתכם. מקומות חדשים, תחביבים חדשים, אתגרים חדשים, אנשים חדשים. להתחיל מחדש צריך להפחיד אתכם מאוד, אבל באופן תמוה זה דווקא ממכר.

2. אבל מתי שאתם חוזרים… הכל נראה אותו דבר.

זו הסיבה שכשאתם לוקחים כמה ימי חופש וטסים חזרה לבקר במולדת שלכם, אתם מוכים בהלם עד כמה מעט השתנה מאז שנסעתם. החיים שלכם השתנו ללא הפסקה, ואתם בחופש ורוצים לשתף את האנקדוטות שהצטברו, אבל רחוק בבית החיים המשיכו כמו תמיד. כולם ממשיכים לכרוע תחת הנטל היומיומי שלהם, וזה מכה בכם: החיים לא עוצרים בשבילכם.

3. אתם נטולי (אבל יש לכם הרבה) מילים.

כשמישהו שואל אתכם על החיים החדשים שלכם, אין לכם את המילים המדויקות לתאר את כל החוויות שעברתם. אבל אח"כ, באמצע שיחה רנדומלית, משהו מזכיר לכם את "אותה פעם ש…", ואתם חייבים להחזיק את עצמכם כי אתם לא רוצים להמם את כולם עם סיפורים "מהארץ האחרת" ולצאת סנובים.

4. אתם מבינים שמייחסים חשיבות מופרזת לאומץ

הרבה אנשים יגידו לכם עד כמה אתם אמיצים – הם גם היו עוברים לגור בחו"ל אם הם לא היו מפחדים. ואתם, אפילו שפחדתם גם, יודעים שאומץ זה רק 10% בהחלטה שמשנה חיים. כל ה-90% הנותרים נובעים רק מהרצון העז לעשות את הצעד הזה. אתם באמת רוצים לעשות את הצעד הזה, ממש מרגישים שבא לכם? עשו זאת. מהרגע שהחלטנו לקפוץ למים, אנחנו לא פחדנים או אמיצים – לא משנה איזה מכשולים יהיו בדרך, נעבור אותם.

"זה עסק מסוכן, פרודו, לצאת מהדלת. אתה צועד לרחוב, ואם אתה לא זהיר מספיק, אף אחד לא יודע מה יכול לסחוף אותך שם"

5. ולפתע, אתם חופשיים.

תמיד הייתם חופשיים, אבל החופש מרגיש עכשיו אחרת. עכשיו אחרי שויתרתם על אזור הנוחות שלכם וגרמתם לזה לעבוד אלפי קילומטרים מהבית… אתם מרגישים שאתם יכולים לעשות כל דבר!

6. אתם כבר לא מדברים רק שפה אחת ספציפית.

לפעמים בלי כוונה אתם פולטים מילה בשפה אחרת. פעמים אחרות אתם יכולים רק לחשוב על מה אתם רוצים לומר… עם המילה המושלמת, שבדרך אגב, היא בשפה הלא נכונה. כשאתם מתקשרים בשפה זרה על בסיס יומיומי, אתם לומדים ושוכחים באותו הזמן. כל זמן שאתם עוד סופגים ייחוסים תרבותיים ומקללים מילים בשפה השניה שלכם, אתם מוצאים את עצמכם קוראים בשפת האם שלכם כדי שהיא לא תעלה חלודה. כמו באותו פעם שהומר סימפסון לקח קורס בהכנת יינות ועל הדרך שכח איך לנהוג.

7. אתם לומדים להגיד שלום… וליהנות לבד.

אתם מתחילים להבין שעכשיו, רוב האנשים והדברים הם רק פרק חולף בחיים, ובאופן אינסטינקטיבי ממעיטים בערך של רוב הסיטואציות. אתם נמצאים באיזון מושלם בין לשמור ולשחרר – קרב מתמיד בין נוסטלגי ושימושי.

8. יש לכם שניים מכל דבר.

שני כרטיסי סים לטלפון (אחד מהם ארוז עם מספרים מכל העולם), שני מנויים לספריה, שני חשבונות בנק… ושני סוגים של מטבעות, שבאופן מיסתורי תמיד מתערבבים בדיוק ברגע שאתם באים לשלם על משהו.

9. נורמלי? מה זה נורמלי?

בחיים בארץ אחרת, כמו בטיול, גורם לכם להבין שמה ש"נורמלי" הוא בסך הכל הסכמה תרבותית או חברתית. כשאתם עוברים לתרבות אחרת וחברה אחרת, המושג של נורמליות נזרק הצידה. אתם לומדים שיש דרכים אחרות לעשות דברים, ולאחר זמן מה, גם אתם מתחילים להתנהג בצורה שמעולם לא חשבתם שתאמצו. אתם גם מתחילים להכיר את עצמכם יותר בגלל שאתם מגלים שדברים שבאמת האמנתם בהם, הם בסך הכל מורשת תרבותית בחברה שבה גדלתם.

10. אתם הופכים לתיירים בעיר שבה אתה גרים.

זו כמו מלכודת תיירים שאולי לא ביקרתם בכל מקום במדינה שלכם, שרק מוסיפה לרשימה האינסופית של דברים לעשות ולראות בבית החדש שלכם, ובתוך זמן קצר אתם נהיים מומחים לעיר החדשה שלכם. אבל כשמישהו בא מרחוק לכמה ימים ושואל אתכם בקצרה כמה עצות לאן כדאי לטייל, אתם מוצאים שזה מאוד קשה להמליץ על מספר מועט של מקומות – אם זה תלוי בכם, אתם ממליצים על כל דבר.

11. אתם לומדים איך להיות סבלניים… ואיך לבקש עזרה.

כשאתם גרים בארץ אחרת, המשימה הכי פשוטה יכולה להפוך לאתגר ענק. עיבוד עבודה משרדית, מציאת המילה הנכונה, לדעת איזה אוטובוס לקחת. כל הזמן יהיו רגעים של מצוקה, אבל במהרה אתם מתמלאים ביותר סבלנות ממה שחשבתם שיש לכם, ומקבלים בהבנה שלבקש עזרה זה לא רק הכרחי, אלא גם הרגל בריא.

12. הזמן נמדד ברגעים קטנים.

זה כמו להסתכל מחלון המכונית – הכל זז ממש לאט ברקע, מרחוק, בעוד שבקרבתכם החיים זזים ממש מהר. מצד אחד, אתם מקבלים עדכונים מהבית – ימי הולדת שפספסתם, אנשים שהלכו לעולמם בלי שניתנה לכם ההזדמנות לומר שלום בפעם האחרונה, חגיגות שלא תוכלן להשתתף בהם. מצד שני, בבית החדש שלכם החיים עוברים במהירות שיא. הזמן הוא כל כך מעוות עכשיו, שאתם לומדים איך למדוד אותו ברגעים קטנטנים, בשיחת סקייפ עם המשפחה שלך או חברים ותיקים, או בשיחה עם החברים החדשים שלך.

13. נוסטלגיה מציפה אתכם כשאתם הכי פחות מצפים לה.

אוכל, שיר, ריח. הדבר הקטן ביותר יכול להציף את הגעגוע הביתה. אתם מתגעגע לדברים הקטנים האלה שמעולם לא חשבתם שתתגעגעו אליהם, והייתם נותנים הכל כדי לחזור למקום הזה אפילו אם זה רק לרגע קט. או לחלוק את התחושה עם מישהו שהיה מבין אתכם…

14. אבל אתם יודעים שזה לא איפה, אלא מתי ואיך.

עמוק בפנים, אתם יודעים שאתם לא מתגעגע למקום מסוים, אלא להרגשה מוזרה וקסומה של המקום הנכון, ברגע הנכון ועם האנשים הנכונים בשנה שנסעתם, אחרי ששיתפתם את החיים שלך עם אנשים מיוחדים, כאשר הייתם כל כך שמחים. פיסות מהזהות שלכם מפוזרות בין כל המקומות שגרתם בהם, אבל לפעמים זה לא מספיק לחזור למקום ההוא כדי לעצור את הגעגועים.

15. אתם משתנים.

אני בטוח ששמעתם על טיולים ששינו את החיים. ובכן, זה לא דבר שבשגרה – להתגורר בחו"ל זה טיול שלחלוטין משנה את החיים ואת מי שאתם. זה יזעזע את השורשים שלכם, הוודאות שלכם ואת הפחדים שלכם. החיים באדינבורו שינו אותנו לנצח בדרכים רבות, ואם זה לא בשביל החוויה הזו, אנחנו כנראה לא היינו עומדים לצאת להרפתקה הזו שוב ממש בימים אלה. אולי אתם לא מבינים, או אפילו קשה לכם להאמין, לפני שאתם עוברים את זה. אבל אחרי כמה זמן, יום אחד אתם תראו את זה ממש ברור, שהתפתחתם, שהצטלקתם, שחייתם. ואז, תבינו שהשתניתם.

16. אתם מעמיסים את הבית שלכם לתוך מזוודה.

מהרגע שאתם דוחפים את החיים שלכם למזוודה (או, אם יש לכם מזל עם חברת התעופה שלכם, שתי מזוודות), כל מה שאתם חושבים עליו כ"בית" כבר לא קיים יותר. כמעט כל דבר שאתם יכולים לגעת בו מוחלף – בכל מקום שאתם נוסעים, אתם בסופו של דבר קונים בגדים חדשים, ספרים חדשים, ספלים חדשים. ואז יגיע יום שבו אתם פתאום תרגישו בבית בעיר החדשה שלכם. בית הוא האדם שנסע איתכם, האנשים שהשארתם מאחור, הרחובות שבהם החיים שלך מתרחשים. בית הוא גם הדברים האקראיים בדירה החדשה שלכם, אותם דברים שתיפטרו מהם בלי למצמץ כאשר יגיע הזמן לעזוב ולעבור הלאה. בית הוא כל הזיכרונות האלו, כל השיחות למרחקים ארוכים עם המשפחה וחברים, אוסף של תמונות. הבית הוא היכן שהלב נמצא.

17. ו… אין דרך חזרה.

עכשיו אתם יודעים מה זה אומר לוותר על אזור הנוחות שלך, איך זה מרגיש להתחיל מהתחלה ולהתפעל מהעולם בכל יום מחדש. שהעולם יכול להיות כזה ענק, ממש אינסופי… איך אתם יכולים לבחור להפסיק לגלות את העולם?

האם אי פעם חייתם בחו"ל? האם יש משהו שהייתם מוסיפים לרשימה זו? השאירו תגובה וספרו לנו על החוויות שלכם!

מאמר זה פורסם במקור בספרדית ותורגם לאחר מכן לאנגלית ע"י המחברת, אנג'י. אנג'י היגרה לפני מספר שנים מספרד לסקוטלנד, ולאחרונה לארה"ב. הפוסט כאן הוא תרגום חופשי לעברית שפורסם באישורה. המאמר המקורי באנגלית נמצא כאן [1].